מחבר: abbo

[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu]

[av_codeblock wrapper_element=" wrapper_element_attributes="]

[/av_codeblock]

[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu]

[av_textblock size=" font_color=" color="]

Extraits de l'ouvrage

La France, l’élite rabbinique d’Algérie et la Terre Sainte

au XIXème siècle -Tradition et Modernité

 

En voie de parution aux Editions Honoré Champion

Par Yossef Charvit

charvity@netvision.net.il

Yossef Charvit, docteur en histoire, enseigne l’histoire juive à l’université de Ben Gurion du Néguev et à l’université de Bar Ilan, en Israël.  Il est l’auteur de plusieurs recherches et ouvrages. Fondateur et directeur de l’Institut Gaï Yinassé, pour le patrimoine du Judaïsme algérien.

Chapitre V : Les rabbins Algériens et le peuplement d’Eretz Israël, Les familles Abbo et Chlouche

Les Abbo, consuls de France en Eretz Israël

Contribution de la famille Abbo au processus de peuplement juif en Galilée et dans la vallée de huleh

Ouvrages de M. Yossef Charvit: 

Elite Rabbinique d'Algérie et Modernisation, Editions Gaï Yinassé, Jérusalem, 1995 (221 pages)

Le Judaisme Algérien – Reflexions, Editions Eliner,Jérusalem, 2001 ( Anthologie complète – 550 pages) Deuxième édition revue et corrigée

(Une Terre à redécouvrir – Histoire d’Eretz Israël, Editions Brith Chalom, Jérusalem, 1995 (190 pages

[/av_textblock]

[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu]

[av_textblock size=" font_color=" color="]

רבה של צפת
הרב שמואל אליהו

מזה שנים שהרב שמואל אליהו משמש כרבה הראשי של צפת.
קודם לכן – לאחר שחרורו משירות מלא בצה"ל כחייל קרבי בחיל השריון – כיהן כרב העיירה שלומי בגבול הצפון. בצפת, כמו גם בשלומי, עסק בהקמת מוסדות חינוך ובקידום האוכלוסייה – חזקה וחלשה כאחד.מרכז הכובד של עשייתו כיום הוא פרויקט ארצי להכוונת מורים ומחנכים, בוגרי ישיבות ההסדר, לעיירות פיתוח לקידום מערכות החינוך.
בין היתר, מטפל הרב בשיקום אסירים ונגמלי סמים. לאחרונה שוקמה קבוצה גדולה כזו והועסקה בשיקום בית העלמין העתיק של צפת, שהיה מוזנח במשך שנים רבות.
מתחילת כהונתו כרבה של צפת התמסר בכל מאודו לעידודה ולפיתוחה של מסורת ל"ג בעומר של משפחת עבו ולא חסך במאמצים להאדירה ולספר שבחה ברבים.
מדי שנה, בערב ל"ג בעומר ניתן לראותו מסב מדושן אושר על במת הכבוד שבבית עבו, נושא דברי תורה וחכמה על מהותו של החג ועל גדולתו של התנא הקדוש, רבי שמעון בר יוחאי; והקהל הממלא את החצר ואת הכיכר שממול שותה בצמא את דברי התורה של הרב, שאינו חוסך בדברי שבח גם לבני משפחת עבו לדורותיהם, על דבקותם במסורת ל"ג בעומר מזה 173 שנה ברציפות. בתום הטקס מתלווה הרב שמואל אליהו לתהלוכת ספר התורה, המשתרכת בתופים ובמחולות לאורך סמטאות צפת, ופה ושם הוא נושא דברי ברכה ועידוד לחוגגים, המריעים לכבודו ומפגינים את חיבתם לרב האציל, שאינו חדל לפעול לקירוב לבבות בין כל חלקי הציבור לטובת כלל עם ישראל; ובכך הוא ממשיך במורשת אבות, כבנו של הרב הגאון הראשון לציון -הרב מרדכי אליהו שלי"טא, הידוע באהבת האדם ובמאור פנים לכל אחד באשר הוא.
כה לחי.
[/av_textblock]

[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu]

[av_textblock size=" font_color=" color="]

ישי מימון

ראש העיר צפת

ב-15 במאי 1974 חווה התלמיד, ישי מימון בן השש עשרה את הטראומה הראשונה הקשה בחייו: התקפת רצח של חוליית מחבלים על בית ספרו בעיירה מ ע ל ו ת. מתוך 90 התלמידים שהוחזקו כבני ערובה – שישה עשר מצאו אז את מותם; וכן, משפחה בת שלוש נפשות, וחייל צה"ל. שבעים נפצעו ואחדים נפטרו מפצעיהם בימים שלאחר מכן. שלושת המחבלים, אנשי החזית הלאומית לשחרור פלשתין (שמנהיגה נאיף חוואתמה), נהרגו מאוחר יותר בהסתערות חיילי צה"ל על בניין בית הספר. בין הבודדים שניצלו אז היה ישי מימון. הוא נחלץ בלי שנפגע פיזית, אולם הזעזוע הנפשי שעבר לא נמחה עוד ממנו. את הטראומה השנייה הוא חווה כראש עיר, ביירי הטילים על צפת, כשהופגזה קשות במלחמת הגליל השנייה.
הוריו של ישי עלו ארצה מטוניס ב-1960. הם התיישבו בצפת, מקום שבו נולד וגדל ישי.
את דרכו הציבורית הפוליטית התחיל כעובד מן המניין בעיריית צפת, ומיו"ר ועד העובדים, נבחר למועצת העיר, ובמרוצת הזמן היה לסגנו של ראש העיר דאז, מר משה חניה.
בבחירות האחרונות נבחר לראשות העיר צפת.
מתחילת כהונתו מגלה ישי זיקה עמוקה למסורת ל"ג בעומר של ב י ת ע ב ו ולשיקומו של הבית ההיסטורי, שממנו יוצאת תהלוכת ספר התורה העתיק מצפת למירון למעלה ממאה שבעים שנה ברציפות. הוא אינו חוסך במאמצים להצלחת הטקס, ככל שהוא מתבקש, ואף מעבר לכך. משתתף דרך קבע בפתיחת החגיגות בבית עבו ואף מלווה את התהלוכה המסורתית בשירה ובריקודים, לקול צלילי הכליזמר, לכל אורך דרכה – עד הגעתו של ספר התורה לקבר הרשב"י במירון.
כה לחי.
[/av_textblock]

[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu]

[av_textblock size=" font_color=" color="]

עודד המאירי ראש העיר צפת

דור שביעי בצפת.
נולד ב-1955 לאביו נעים המאירי (מזרחי) ז"ל ולאימו, שושנה (לבית חפץ בירושלים) ז"ל. אביו, נעים, היה מפעילי התנועה הלאומית, ממפקדי בית"ר והאצ"ל בצפת בתקופת המנדט הבריטי. הבן, עודד, איש עסקים, יוזם וקבלן בנייה, המשיך בדרכו הציבורית של האב, הקדיש חלק גדול מזמנו לשיקום ולשחזור העיר. בשנת 1998 נבחר כחבר מועצת העיר, צפת, ומונה לסגן ולמ"מ ראש העיר. בפברואר 2001 נבחר לכהן כראש העיר – תפקיד שמילא עד נובמבר 2003. בתקופת פעילותו בעירייה התמקד בשיפור תשתיות ומערכת החינוך. פעל רבות לגיוס כספים (מעל 100 מיליון ₪) לפיתוח תשתית עירונית ודרכי תחבורה בעיר. שיקומה של העיר העתיקה היווה אחד ממוקדי פעילותו העיקריים, ובמסגרת זו סייע רבות לארגון חגיגות ל"ג בעומר בבית עבו בצפת ולהצלחת תהלוכת ספר התורה המסורתית בדרכה מבית עבו לקבר הרשב"י במירון. כאביו לפניו – שצעד בראש התהלוכה עם קבוצות נוער מבית"ר – מפגין גם עודד סנטימנטים עמוקים לאירוע וממשיך להושיט את עזרתו, ככל שהוא מתבקש, גם לאחר פרישתו מתפקידו הציבורי בעירייה.
כה לחי.
[/av_textblock]

[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu]

[av_textblock size=" font_color=" color="]

משלחת עובדי בתי הזיקוק מחיפה

מזה שנים רבות שמשלחת של עובדי בתי הזיקוק בחיפה משתתפת בחגיגת ל"ג בעומר בבית עבו בצפת ובתהלוכת ספר התורה המסורתי בדרכו למירון. יוזמי הרעיון הם: פנחס מזרחי, צאצא למשפחת עבו ומוותיקי העובדים (הראשון מימין), אלי אלישע, חבר הוועד והרוח החיה של המשלחת (החמישי מימין ומשכמו ומעלה) וקולט מיכאל, רכז דת של עובדי בתי הזיקוק ( בתנוחת ישיבה ראשון משמאל). בשלוש השנים שתכפו גדל והלך מספר המשתתפים בחגיגה המסורתית וחברי המשלחות נוטלים חלק בשמחה ובריקודים בחצר בית עבו ובתהלוכת ספר התורה בחוצות צפת.
כה לחי.
[/av_textblock]

[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu]

[av_textblock size=" font_color=" color="]

אילן חסן

דור שביעי בצפת
בן למשפחה ותיקה שהתיישבה בעיר הקבלה במחצית המאה ה-19 והכתה בה שורשים עמוקים. אביו, שלמה ז"ל ואימו, מזל, (תבלח"א) ניהלו מכבסה גדולה במשך שנים, והסב, שאול, שימש כגבאי בית הכנסת בעיר והיה אהוד על כל סביבתו. אילן, צעיר אתלטי ומדריך ספורט מצטיין, שימש כעוזרו הקרוב של ראש העיר, ישי מימון, מאז כניסתו לכהונתו הרמה. במסגרת תפקידיו הוא מסייע רבות לארגון חגיגות ל"ג בעומר בבית עבו, חגיגות הזכורות לו משחר ילדותו, כשהיה מתלווה עם הוריו לתהלוכת ספר התורה, היוצאת מבית עבו הסמוך למקום מגוריו, לאורך כל סמטאות העיר, בשירה ובריקודים, לקול צלילי הכליזמר המסורתיים. "חגיגות ל"ג בעומר של בית עבו", הוא אומר, "הן חלק בלתי נפרד ממורשתה של צפת ועלינו לשמר ולטפח אותן ולהנחילן גם לדורות הבאים"
כה לחי
[/av_textblock]

[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu]

[av_textblock size=" font_color=" color="]

מישל סבן

עובד עיריית צפת המסור. מדי ערב ל"ג בעומר, מזה עשרים שנה, מסייע באהבה ובאדיקות בהכנות לתהלוכה המסורתית, בקישוט הבית, הרחוב וארון הקודשו ובהובלת ספר התורה מבית הכנסת "הצדיק הלבן" לבית עבו.
כה לחי
[/av_textblock]

[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu]

[av_textblock size=" font_color=" color="]

האחים פנחס מזרחי ולאה לוינסון

בניהם של חביב ושמחה מזרחי מראש פינה,
ונכדיהם של פנחס ומרגלית מצאצאיו של אברהם עבו.
מתנדבים לסייע ככל אשר יידרשו להמשך
מסורת ל"ג בעומר ולהפצת מורשת בית עבו.

האחים פנחס ולאה ליד היכל ארון הקודש בבית עבו במהלך הטקס המסורתי בערב ל"ג בעומר תשס"ד

ללאה ולפנחס (בניהם של חביב ושמחה מזרחי ז"ל ממושב גבע כרמל), עוד שתי אחיות – מרגלית ודליה – ואח אחד, שמואל. האב, חביב, נולד בראש פינה, כבן זקונים לאימו (מרגלית לבית עבו). מרגלית נפטרה בגיל 35 ממחלת המלריה, בטרם מלאו לרך הנולד, חביב, שלושה חודשים. הותירה אחריה בעל, פנחס מזרחי, ותשעה ילדים, וכן שלוש אחיות ואח – נחמה, רבקה, רחל ויוסף. חלק מבני המשפחה נותרו להתגורר בראש פינה, ואילו חלק אחר – לאה קפרא, יפה ששון, אסתר שרעבי, יהודה ושלמה מזרחי – עברו לרחובות. חביב עזב את ראש פינה בגיל צעיר ועבד בפרדסי הרצליה כשומר פרש. עם נישואיו לשמחה חזות עבר לירושלים. התגייס ללגיון העבר- ירדני ולאחר מכן, שירת במשטרת המנדט הבריטי. היה ממקימי מושב עין העמק ובמלחמת השחרור לבקשת המוסדות המיישבים, הפעיל יחד עם רעייתו, שמחה, חדר אוכל לחיילים המשרתים בסביבה. בין היתר, שימש כנהג בשיירות לירושלים. בהפוגה השנייה נעצר על ידי חיילי הלגיון הירדני באחת ממכוניות השיירה לירושלים הנצורה. הצליח להינצל מהשבי בזכות שליטתו בשפה הערבית, שלמד בילדותו בכפר הערבי ג'עוני. האח,יוסף, עבר בנעוריו להתגורר בירושלים.עסק בסיתות אבני בניין, בין היתר, גם של מבנה "אוגוסטה ויקטוריה" בהר הצופים (ע"ש רעייתו של קיסר גרמניה, וילהלם השני). במהלך ביקורו של הקיסר בירושלים ב- 1898, הוצג לפניו יוסף, כאומן שביצע את המלאכה, ובו במקום הזמינו הקיסר להשתלם בלימודי אומנות בברלין. בפרוץ מלחמת העולם השנייה (1939) היגר יוסף לפריס, ומשם ללונדון. התפרסם כצייר וכפסל ונפטר ב-1953.
[/av_textblock]