מחבר: abbo
-
-
L'ambassadeur de France mr. Alain Pierret en accordant L'ordre national du Mérite à mr.Joseph Abbo le 16 mai 1987
[av_textblock size=" font_color=" color="]
L'ambassadeur de France mr. Alain Pierret en accordant
L'ordre national du Mérite à mr.Joseph Abbo
le 16 mai 1987Mr. Joseph. Abbo,
Vous êtes né à Jérusalem et vous avez participé aux combats qui ont conduit à la libération de votre pays, à la création de l'état D'Israël en 1948 et là encore, quelle coïncidence pour moi de venir en ce jour où nous célébrons le 39- anniversaire de la création de l'Etat d'Israël, Etat, comme je le dis' à la naissance duquel vous avez vous mêmes personnellement, et je suis persuadé, beaucoup d'entre vous ici, ont participé directement
La famille Abbo comme mr. le maire vient de le rappeler est originaire d'Algérie et elle a pris et gardé cette nationalité Française dont ici quelques représentants, les consuls, l'attaché des forces armés,un membre de l'ambassade sont venus manifester autour de vous la sympathie que nous avons pour vous, pour votre famille.
Après la guerre vous avez occupés divers postes dans l'administration, et je crois que ce qui marque le plus votre carrière, ce le fait que vous travaillez, vous avez travaillé pour le ministre de la défense et notamment en qualité de porte-parole des Industries militaires Israéliennes
Le fait que la famille Abbo ce soit installée à Safed justement, ce retour aux origines, ce retour aux sources, mais que vous avez gardé vous même cette nationalité Française a travers les décennies et comme le disait mr. le Maire, depuis plus d'un siècle et demi maintenant, a conduit la Municipalité à travers les responsabilités que l' un de vos ancêtres a occupé en tant qu'agent consulaire de France à Safed et à Tibériade, ce qui est quand même, sur le plan Historique, quelque chose de très sympathique
ça nous rappelle que la France a été présente dans ce pays à travers les ages et que en particulier depuis quelques dizaines d'années, nous essayons, nous avons essayé de retrouver et de maintenir cette présence en tant que nous même, sur le plan religieux' originaire de L'ETAT D'ISRAEL
… Nous avons aussi nos traditions, nos coutumes, notre vie religieuse par le christianisme, nous le retrouvons comme vous sur cette terre ou` nous sommes actuellement, et je pourrais rappeler qu'a quelques kilomètres d'ici nous avons le Liban' où La France a été présente, par l'administration directe pendant plus de 40 ans. Mais par une présence extrêmement étroite, en sorte de symbiose depuis beaucoup plus longtemps, je rappellerai qu'un autre Algérien fameux s'est trouvé à Beyrouth et en Liban autour des années 1860, après avoir été déporté par la France, d'Algérie.
L'orsque Abdoul Kader a été installé au Liban' c'est tout de même, lui grand chef Résistant, on peut le dire, mais également Musulman, que par cette tradition de tolérance dont L'Islam se réclame et que nous aimerions peut-être, de temps en temps, voir de manifestations se produire dans cette région en particulier, Abdul Kader, grâce a son ouverture d'esprit, étant intervenu, précisément en faveur des populations chrétiennes de Beyrouth et de Liban. C'est aussi un souvenir qui compte, je venais à le rappeler.
Mr. Abbo, c'est donc au titre de l'action que votre famille a menée au cours de ces années écoulées, du fait que vous même aussi, vous mainteniez présente très étroitement, très fortement dans cette Galilée dans cette région d'Israel, la présence française, que mon prédécesseur a fait cette proposition de vous décerner une décoration française, l'ordre national de mérite. et c'est pour ça, mr. Joseph Abbo, qu'au nom du président de la république, je vous fais Chevalier À L'ordre National Du Mérite.
גרסה להדפסה
[/av_textblock] -
טקס פתיחת החגיגות בבית עבו בצפת – 2004 תשס"ד
[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu][av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]
ההילולה בבית עבו בצפת – 2004 תשס"ד
יוסף עבו עברון – הדור החמישי למסורת – פותח את חגיגות ל"ג בעומר תשס"ד:
על במת הכבוד, משמאל לימין: יוסף עבו פותח את הטקס, השר גדעון עזרא, השר בני אלון, ראש העיר צפת, מר ישי מימון, הרב שמואל אליהו רבה של צפת, הרב אשר זמל, רבה של לב השרון ובני ציון חגיגות ל"ג בעומר תשס"ד נפתחו ביום שישי, טז באדר, 7 במאי 2004, באירוע החגיגי של תהלוכת ספר התורה העתיק מבית עבו בצפת לקבר הרשב"י במירון –זאת השנה המאה שבעים ואחת ברציפות. הטקס המסורתי נערך ברוב עם, בנוכחות רבנים, שרים, חברי כנסת, נציגי שגרירות צרפת בישראל, ראשי ערים ומועצות דתיות ומשלחות מיישובי הגליל, הגולן ומאריאל שבשומרון.
בשל קדושת השבת הוקדם הטקס לשעה 12 בצהריים ונפתח על פי הנוהג על ידי נציג משפחת עבו, ממשיך המסורת בדור החמישי, יוסף עבו עברון. שהכריז בפעם ה-41 על פתיחתן הרשמית של חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון, בשנה ה-56 למדינת ישראל והמאה שבעים ואחת למסורת.
יוסף שב וקרא את מגילת המסורת שראשיתה באבי השושלת המשפחתית בארץ, הרב הקונסול שמואל עבו, שהגיע לצפת מאלג'יר ב-1817 ומפעולותיו הברוכות הראשונות, גאולת חלקת קבר הרשב"י במירון מידי הערבים והקמת המצבה ומבנה בית הכנסת הניצבים שם עד היום. לאות הוקרה – העניקה לו הקהילה בצפת ספר תורה על שמו, ובערב ל"ג בעומר 1833 הובל ספר תורה זה לראשונה ברוב הוד והדר מבית עבו לבית הכנסת של הרשב"י במירון. כך נפתחה מסורת מיוחדת במינה העוברת מאב לבן, זה חמישה דורות ברציפות, המסמלת את פתיחתן הרשמית של חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון. תרומתה הדתית לאומית של משפחת עבו לא הצטמצמה בשיקום קברו של הרשב"י במירון ושל מקומות קדושים אחרים באזור – קרא יוסף מתוך המגילה – היא הניחה את היסודות להתיישבות החלוצית החקלאית היהודית בגליל ובעמק החולה והקדימה בעשרות שנים את מפעל ההתיישבות הציוני בדגניה, בכינרת ובעמק יזרעאל (ראה ההגדה לבית עבו –"משפחת עבו וההתיישבות בגליל" מאת ד"ר יוסף שרביט).
השר גדעון עזרא:
הסיפור ההיסטורי של משפחת עבו ותרומתה
להתיישבות היהודית בגליל צריכים להילמד בכל בתי הספר בארץהשר גדעון עזרא נושא ברכה, תשס"ד, 2004 "אני מודה לידידי, יוסי עבו עברון, על שהזמין אותי להשתתף בחוויה המרשימה הזו של חגיגת ל"ג בעומר," פתח השר, גדעון עזרא, את דברי ברכתו למארחיו והמשיך: "הלוואי, וכולם היו מגיעים הנה ולומדים את ההיסטוריה של חבל ארץ זה, חבל הגליל, אני חושב שהסיפור של בית עבו צריך להילמד בכל בית ספר במדינת ישראל. יש לנו ערוץ היסטוריה בטלוויזיה, וחשוב היה, שהפרק ההיסטורי הזה על תולדות ההתיישבות החלוצית בגליל במאה ה-19 ייכלל בתוכניותיו". "משפחת עבו – ציין – הגיעה לפני שנים רבות מאלג'יר לגליל, ויישוב חבל ארץ זה על ידי היהודים ביוזמתה הינו פרק מרתק וחשוב בהיסטוריה של יישוב הארץ". בפנותו אל ראש העיר של צפת, העיר: "חזון ההתיישבות בגליל צריך להיכלל בתוכניות התיירות של צפת, אני שמח שהוזמנתי לכאן, והייתה זו חוויה מאלפת ומרשימה עבורי. מחובתנו", סיים , "להוסיף ולשמור על כוחנו, להיות חזקים ולשמור על ארץ ישראל".
השר בני אלון:
משפחת עבו מסמלת את הקשר הנצחי של עם ישראל לספר התורה שלו
השר בני אלון מברך את משפחת עבו על שמירת המסורת, 2004, תשס"ד "זכות גדולה ושיעור גדול בהיסטוריה היא לנו להיות כאן השנה בבית עבו בצפת ולחוש מניין אנו שואבים את כוחנו", אמר שר התיירות דאז, מר בני אלון, בדברי ברכתו. "היכן נמצא עוד אומה בעולם המנשקת ומחבקת את ספר החוקים שלה – את ספר התורה? משפחת עבו ," המשיך, "מסמלת את החיבור לספר התורה הקדוש וכבוד גדול הוא לי להיות שליח ציבור ביום זה ולברך את המשפחה האצילה על שמירת המסורת החשובה הזו."
ראש העיר של צפת – מר ישי מימון:
זכותו של הרשב"י ובנו אלעזר תגן על כל בית ישראל
ראשון המברכים, ראש העיר צפת, מר ישי מימון, תשס"ד 2004 ראשון המברכים היה ראש העיר של צפת, מר ישי מימון, ששיבח במלים חמות את משפחת עבו על ושמירת המסורת של הוצאת ספר התורה מביתה בצפת במשך דורות. והביע תקוותו, שיום חגיגי זה וזכותו של הרשב"י ובנו אלעזר יגנו עלינו ועל כל עם ישראל.
רבה של צפת הרב שמואל אליהו:
גדולתו של רבי שמעון בר יוחאי הייתה לא רק בתורתו
אלא גם בעוז רוחו להתייצב נגד הרומאים
רבה של צפת הרב שמואל אליהו נושא דברים, תשס"ד, 2004 רבה הראשי של צפת, הרב שמואל אליהו, בירך את ממשיכי המסורת של משפחת עבו בדור החמישי, את יוסף ואת יהודית, על דבקותם במורשת אבותיהם לקיים מזה ארבעים שנה ברציפות את מצוות תהלוכת ספר התורה, זאת השנה המאה שבעים ואחת למסורת.. "גדולתו של רבי שמעון בר יוחאי" הטעים הנואם, "התבטאה לא רק בתורה ובכתיבת ספר הזוהר אלא גם בעוז רוחו להתייצב מול שלטונות רומא ולומר את דברו בלי מורא ובלי פחד." הוא סיים בקריאה לכל עם ישראל ליטול דוגמה מהתנא הקדוש, שהאיר פניו לכל דורשיו, לנהוג בסובלנות איש כלפי רעהו ולפתור את המחלוקות שביניהם בחביבות, בחיוך ובאהבה.
הרב אשר זמל רבה של לב השרון ובני ציון:
חגיגות ל"ג בעומר בבית עבו חוויה בלתי נשכחת
הרב זמל רבה של רמת השרון ותל מונד מביא את ברכת אזור "זכות גדולה היא לי להיות פה עמכם היום הזה, להשתתף בחגיגה המסורתית הנמשכת זה חמישה דורות בבית עבו בצפת, כדי לחלוק כבוד לתנא הקדוש, רבי שמעון בר יוחאי".
מנכ"ל משרד הדתות עו"ד מאיר שפיגלר:
משחר נעורי גדלתי על ברכי המסורת
מנכ"ל משרד הדתות, מר מאיר שפיגלר, נושא ברכה, 2004 תשס"ד "בתור נינו של מאיר עבו, ממשיכה של המסורת בדור השלישי – אינני חש עצמי כאן כאורח. החצר הזו זכורה לי עוד מימי ילדותי, ואני גאה להיות כאן היום כנציג משרד ראש הממשלה ומאחל לקהל החוגגים לשוב ולהתכנס בבית זה מדי שנה בשנה בערב ל"ג בעומר".
לאלבום תמונות משנת 2004 לחצו כאן
[/av_textblock] -
טקס פתיחת חגיגות ל"ג בעומר בבית עבו בצפת – 2005 תשס"ה
[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu][av_textblock size=" font_color=" color="]
ההילולה בבית עבו בצפת – 2005 תשס"ה
יוסף עבו עברון – הדור החמישי למסורת פותח את חגיגות ל"ג בעומר תשס"ה
חגיגות ל"ג בעומר תשס"ה נפתחו ביום חמישי, יז באייר תשס"ה 26 במאי 2005 בשעה 13:00 באירוע החגיגי של תהלוכת ספר התורה העתיק מבית עבו בצפת לקבר הרשב"י במירון – זאת השנה המאה שבעים ושתיים ברציפות.
יוסף עבו עברון-הדור החמישי למסורת פותח את חגיגות ל"ג בעומר תשס"ה' מימינו – על במת הכבוד: ראש העיר צפת, מר ישי מימון; רבה הראשי של צפת, הרב שמואל אליהו;הרב ביסטריצקי, רבה של חב"ד; הרב אשר זמל, רבה של לב השרון ובני ציון, 
יוסף עבו עברון פותח את חגיגות ל"ג בעומר, משמאלו – מנכ"ל משרד הדתות, מר מאיר שפילגר; ראש המועצה הדתית בצפת, מר בנימין מגדיאל הטקס המסורתי נערך ברוב עם, בנוכחות רבנים, ראשי ערים ומועצות דתיות ומשלחות מיישובי הגליל, הגולן ומאריאל שבשומרון. עפ"י הנוהג נפתח הטקס על ידי נציג משפחת עבו, ממשיך המסורת בדור החמישי, יוסף עבו עברון. שהכריז בפעם ה-42 על פתיחתן הרשמית של חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון, בשנה ה-57 למדינת ישראל והמאה שבעים ושתיים למסורת.
יוסף שב וקרא את מגילת המסורת, שראשיתה באבי השושלת המשפחתית בארץ, הרב הקונסול שמואל עבו, שהגיע לצפת מאלג'יר ב-1817 ומפעולותיו הברוכות הראשונות גאולת חלקת קבר הרשב"י במירון מידי הערבים והקמת המצבה ומבנה בית הכנסת הניצבים שם עד היום. לאות הוקרה – העניקה לו הקהילה בצפת ספר תורה על שמו , ובערב ל"ג בעומר 1833 הובל ספר תורה זה לראשונה ברוב הוד והדר מבית עבו לבית הכנסת של הרשב"י במירון. כך נפתחה מסורת מיוחדת במינה העוברת מאב לבן, זה חמישה דורות ברציפות, המסמלת את פתיחתן הרשמית של חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון.
תרומתה הדתית לאומית של משפחת עבו לא הצטמצמה בשיקום קברו של הרשב"י במירון ושל מקומות קדושים אחרים באיזור – קרא יוסף מתוך המגילה – היא הניחה את היסודות להתיישבות החלוצית החקלאית היהודית בגליל ובעמק החולה והקדימה בעשרות שנים את מפעל ההתיישבות הציוני בדגניה, בכינרת ובעמק יזרעאל. (ראה למעלה ההגדה לבית עבו – "משפחת עבו וההתיישבות בגליל" http://shvilamal.vfr.co.il/?p=1774מאת ד"ר יוסף שרביט).
השמיעו דברי ברכה :
ראש העיר צפת, מר ישי מימון 
רבה של צפת הרב הגאון מר שמואל אליהו 
רבה של לב השרון ובני ציון הרב הגאון מר אשר זמל
בתום הנאומים והברכות הוחל בטקס הדתי בניצוחו של החזן, מר שלמה חדד, בהשתתפותם של הרב הראשי של צפת, הרב הגאון שמואל אליהו, של הפייטנים, נעימי הזמר, מוסה לוי ושלמה ראובני, ובליווי צלילי הכליזמר של אמן הקלרינט, שמואל אחיעזר. בתום הטקס הדתי והוצאתו של ספר התורה העתיק מארון הקודש פצח הקהל במחול ובזמרה לכבודו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, כשספר התורה נישא אל על בידי המון החוגגים
ומי שלא ראה את שמחת ההילולה בבית עבו בצפת בערב ל"ג בעומר
– לא ראה שמחה מימיו!
אמן הקלרינט שמואל אחיעזר ולהקתו מלווים את התהלוכה מבית עבו לכל אורך מסלולה [/av_textblock]
[av_masonry_gallery ids='3443,3444,3445,3446,3447,3448,3449,3450,3451,3452' items='100' columns='5' paginate='pagination' size='fixed masonry' gap='large' overlay_fx=" container_links='active' id=" caption_elements='excerpt' caption_styling=" caption_display='on-hover' color=" custom_bg="]
[av_masonry_gallery ids='3456,3457,3458,3459,3460,3461,3462,3463,3464,3465' items='100' columns='5' paginate='pagination' size='fixed masonry' gap='large' overlay_fx=" container_links='active' id=" caption_elements='excerpt' caption_styling=" caption_display='on-hover' color=" custom_bg="]
-
תמונות מהחגיגה בבית עבו 2005 תשס"ה
[av_masonry_gallery ids='3443,3444,3445,3446,3447,3448,3449,3450,3451,3452' items='100' columns='flexible' paginate='pagination' size='fixed masonry' gap='large' overlay_fx=" container_links='active' id=" caption_elements='excerpt' caption_styling=" caption_display='always' color=" custom_bg="]
-
והעיר צפת צהלה ושמחה – תמונות מהתהלוכה, 2005 תשס"ה
[av_masonry_gallery ids='3456,3457,3458,3459,3460,3461,3462,3463,3464,3465' items='100' columns='flexible' paginate='pagination' size='flex' gap='large' overlay_fx='active' container_links='active' id=" caption_elements='excerpt' caption_styling=" caption_display='always' color=" custom_bg="]
-
טקס פתיחת חגיגות ל"ג בעומר בבית עבו בצפת – 2006 תשס"ו
[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu][av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]
פתיחת חגיגות ל"ג בעומר בבית עבו בצפת – 2006 תשס"ו
חגיגות ל"ג בעומר תשס"ו בצפת ובמירון נפתחו ברוב עם והדר ביום שני, י"ז באייר תשס"ו, 15 במאי 2006, בשעה 13.00 בצהריים בטקס המסורתי של תהלוכת ספר התורה העתיק מבית עבו בצפת לבית הכנסת של הרשב"י במירון בנוכחות רבנים, ראשי ערים ומועצות דתיות, משלחות מיישובי הגליל, הגולן ומאריאל שבשומרון, וקהל רב שמילא את חצר בית עבו ההיסטורית ואת הרחבה הסמוכה.פתח נציג המשפחה בדור החמישי, יוסף עבו (עברון) את הטקס בפעם ה-43 (ה-173 שנה למסורת), בקריאת מגילת המסורת, שראשיתה באבי השושלת המשפחתית בארץ, הרב הקונסול שמואל עבו, שהגיע לצפת מאלג'יר ב- 1817 ומפעולותיו הברוכות הראשונות הייתה גאולת חלקת קבר הרשב"י במירון והקמת המצבה ומבנה בית הכנסת הניצבים שם עד היום. לאות הוקרה – העניקה לו הקהילה בצפת ספר תורה על שמו, ובערב ל"ג בעומר 1833 – לפני 173 שנה – הובל ספר תורה זה לראשונה ברוב הוד והדר מבית עבו לבית הכנסת של הרשב"י במירון. כך נפתחה מסורת מיוחדת במינה, המסמלת את פתיחתן הרשמית של חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון, ועוברת מאב לבן, זה הדור החמישי ברציפות.
על תולדות המסורת ועל פעולותיו הברוכות של הרב הקונסול שמואל עבו ושל צאצאיו, הקונסולים לבית עבו – בשיקומה של צפת ובהנחת היסודות להתיישבות היהודית החקלאית באזור הגליל ובעמק החולה – ניתן לקרוא בהרחבה באתר "ההגדה לבית עבו", וכן בפרק "משפחת עבו וההתיישבות בגליל" – מאת ד"ר שרביט http://shvilamal.vfr.co.il/?p=3298 .
לקריאתה של מגילת המסורת קדמה השנה ההודעה המצערת על פטירתה ללא עת של בת המשפחה, ג'וליה קפלן ז"ל, לבית בן אורי, בתם של פסח ומרגלית, ונכדתו של רבי מאיר עבו ז"ל, ממשיכה של המסורת בדור השלישי.
נציג הדור החמישי למשפחת עבו יוסף בן רפאל קורא את מגילת המסורת
יוסף בן רפאל, ממשיך המסורת בדור החמישי, קורא את מגילת המסורת הדור החמישי למסורת, יוסף בן רפאל, פותח את חגיגות ל"ג בעומר תשס"ו, בקריאת מגילת המסורת. על במת הכבוד: מימינו – ראש העיר צפת מר ישי מימון, נציג הקונסוליה של צרפת בחיפה – ז'אן פיליפ, רבה של צפת – הרב שמואל אליהו שליט"א, רבם של חסידי חב"ד בעיר – הרב ביסטריצקי.
משמאל: יהודית, רעייתו של יוסף, ראש המועצה הדתית צפת – בנימין לגזיאל.
השמיעו דברי ברכה
רבה של צפת הרב שמואל אליהו
רבה של צפת הרב שמואל אליהו
"לפי הערכות המשטרה יגיעו השנה למירון כ-600 אלף חוגגים. 60 ריבוא היה גם מספרם של יוצאי מצרים ועלינו לראות בכך סימן ואות לגאולה. ואי אפשר שלא לקשור את המספר הזה למסורת 'בית עבו', אותה מסורת של הובלת ספר התורה מהבית הזה לקבר הרשב"י במירון הנמשכת מזה למעלה ממאה ושבעים שנה ברציפות והמסמלת את פתיחת חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון. מסורת זו היא הגרעין החי שצמח והתפתח מכמה אלפי חוגגים מצפת ומהגליל במאה ה- 19 – שהפכו בימינו ליער העבות הזה של 60 ריבוא עולי רגל מכל קצות הארץ, כן ירבו. ואסיים בדברי ברכה לכל הקהל הנמצא פה עמנו: מי שבירך את אבותינו הקדושים והטהורים, אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה – הוא יברך את כולכם, שתזכו לבריאות ולאריכות ימים – בזכות רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בנו, האר"י הקדוש, וכל יתר הצדיקים, שישפיעו עליכם שפע מזל, ברכה והצלחה ונאמר אמן.יברך הקדוש ברוך הוא את נכדם של יוסף ויהודית עבו, רוני בן רפאלה, הדור השביעי למסורת, שהגיע למצוות, שיזכה לברכה ולהצלחה ולהמשך המסורת המופלאה הזו, וכן יהיה רצון ונאמר אמן".
ראש העיר צפת, מר ישי מימון
ראש העיר צפת מר ישי מימון "אפתח בברכה חמה לממשיכה של המסורת בדור החמישי, יוסף עבו- עברון. מסורת בת 173 שנה אינה דבר של מה בכך, והיא ראויה להערכה ולעידוד. כולנו התאספנו כאן, כדי ליטול חלק בתהלוכה המסורתית של ספר התורה העתיק מבית עבו ההיסטורי אל קבר הרשב"י במירון. רבי שמעון בר יוחאי מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא המשיך בדרכו ולאחר מותו הוסיף להטיף נגד השלמה עם שלטון רומי. הוא נידון שלא בפניו למיתה והסתתר עם בנו אלעזר שלוש עשרה שנה במערה ולפי המסורת חיבר שם את ספר הזוהר. רבות מהלכותיו מובאות במשנה והוא הפך לדמות מרכזית בתורת הקבלה.לפי האגדה נתגלו לפניו סודות הבריאה ויום מותו חל בתאריך לידתו, יח באייר, יום ל"ג בעומר. יום זה הפך למוקד עלייה לרגל לקברו של הרשב"י ולהדלקת מדורות לזכרו. כולנו חבים חוב גדול לתנא האלוקי, ותהלוכת ספר התורה מבית זה, בית עבו ההיסטורי, בשירה ובריקודים למירון – מסמלת את הוקרתו של העם, על כל עדותיו, לכבודו של התנא הקדוש".
הרב שאר ישוב הכהן, רבה של חיפה
"קהל קדוש, כבר אמרו אבותינו: 'הנח לישראל, אם לא נביאים הם, בני נביאים – וכולם הולכים לאותו מקום'. אם הקהל הקדוש מתעלה ועולה לרגל לצפת ולמירון – זה מראה שמן השמים נתנו דעתם לעשות כן. הנה בביריה הסמוכה לצפת ישב מרן יוסף קארו שחיבר את ספר הפסק, "שולחן ערוך" אשר הפך לספר החוקים של עם ישראל. גם במנהג זה של חגיגות ל"ג בעומר זכתה העיר צפת, שיבואו אליה ולשכנתה, מירון, כל בני עם ישראל. ומן הראוי לשוב ולהזכיר, שתורת הקבלה נוסדה כאן, והאר"י ותלמידיו התיישבו בעיר הקודש, צפת. והכול בזכות רבי שמעון בר יוחאי. כל עניין המסורת, גם האכסניה הזאת, בית עבו, הפכה מוקד לקידוש שם שמים ולהובלת ספר התורה למירון בערב ל"ג בעומר בזכותו של התנא הקדוש, רבי שמעון בר יוחאי. תחינתנו פרוסה לפניו ולפני תלמידיו, שיבקשו רחמים עלינו מהקדוש ברוך הוא, כדי ששונאינו לא יזכו להשמידנו. ויהי רצון, וההתכנסות הזאת לשם שמים, והובלת ספר התורה מבית זה לכבודו של התנא הקדוש יזכונו למשיח צדקנו במהרה בימינו, אמן".
הרב ביסטריצקי רבם של חסידי חב"ד בצפת
"שמירת המסורת הנה ערך עליון אצל עם ישראל. הודות לכך הצלחנו לשרוד בכל תהפוכות הגלויות במשך מאות בשנים. משפחת עבו ראויה למלוא ההערכה על הקפדתה לשמור על מסורת תהלוכת ספר התורה בערב ל"ג בעומר מזה 173 שנה ברציפות. ואם מזכירים את ספר התורה, אי אפשר שלא לציין שפרשת השבוע הנה פרשת "בהר". כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה לעם ישראל רבו ביניהם כל ההרים על הזכות לשמש במה למתן התורה, ודווקא, הקטן שביניהם, הר סיני הוא שזכה. מכאן אנו למדים שלא הפאר וההתנשאות הם העיקר אלא הענווה והצניעות, ובחלקו של בית עבו ההיסטורי נפלה הזכות, שממנו תצא תהלוכת ספר התורה מדי ל"ג בעומר למירון לא משום גודלו ופארו אלא משום שמירת המסורת הקפדנית של המשפחה הזו מזה חמישה דורות ברציפות. ועל כך הם ראויים למלוא ההוקרה והברכה".
בנימין לגזיאל, יו"ר המועצה הדתית צפת
ברצוני לברך את כל משפחת עבו היקרה בכל מילי דמיטב. הנני שמח להיות שותף למסורת היקרה והמפוארת, ולהנות מחדש כל שנה מהתהלוכה הקדושה. יהי רצון שנזכה להקביל פני משיח צדקנו במהרה, אמן
ז'אן פיליפ סברגס, סגן הקונסול הכללי בחיפה
ז'אן פיליפ נושא ברכה בצרפתית, משמאלו: ראש העיר צפת מר ישי מימון, אלין סוויסה לבית עבו (מתרגמת) אני מתכבד לברך אתכם בשם ממשלת צרפת והקונסוליה בחיפה. אני שמח להיות כאן, באירוע המרשים הזה, הנמשך למעלה מ- 170 שנה, בהשתתפות נציגי צרפת, ואנו מודים למשפחת עבו הנכבדה המקפידה לשמור על מערכת יחסים תקינה עם צרפת מזה חמישה דורות.
בתום הנאומים והברכות, הוחל בטקס הדתי בניצוחו של החזן, מר שלמה חדד בהשתתפותם של הרב הראשי של צפת, הרב הגאון שמואל אליהו, הרב שאר יישוב הכהן רבה של חיפה, הרב ביסטריצקי – רבם של חסידי חב"ד בצפת ושל הפייטנים נעימי הזמר, מאיר כרסנטי, ונחום ברזל, בליווי צלילי הכלייזמר של אמן הקלרינט, שמואל אחיעזר. בתום הטקס הדתי והוצאתו של ספר התורה עתיק מארון הקודש, פצח הקהל במחול ובזמרה כשספר התורה נישא אל על בידי המון החוגגים.
תמונות מחגיגות ל"ג בעומר 2006 תשס"ו:
יוסף מתכבד בהוצאת ספר התורה מארון הקודש. לשמאלו הפייטן נחום ברזל
מי שלא ראה את שמחת ההילולה בבית עבו בצפת בערב ל"ג בעומר
לא ראה שמחה מימיולצפייה בתמונות, לחץ כאן: טקס פתיחת ארון הקודש בחצר בית עבו
לצפייה בתמונות, לחץ כאן: שמחת ל"ג בעומר בבית עבו בצפת
לצפייה בתמונות, לחץ כאן: והעיר צפת צהלה ושמחה – תהלוכת ספר התורה במחולות בחוצות צפת
[/av_textblock]
[av_masonry_gallery ids='3417,3418,3419,3420,3421,3422,3423,3424,3425,3426,3427' items='100' columns='flexible' paginate='pagination' size='flex' orientation=" gap='large' overlay_fx=" container_links='active' id=" caption_elements='excerpt' caption_styling=" caption_display='always' color=" custom_bg=" av-medium-columns=" av-small-columns=" av-mini-columns="]
-
תמונות שמחת ל"ג בעומר בבית עבו בצפת 2006 תשס"ו
[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu][av_layout_row border=" min_height='0' color='main_color' mobile='av-flex-cells']
[av_cell_two_fifth vertical_align='top' padding='30px' background_color=" src=" background_attachment='scroll' background_position='top left' background_repeat='no-repeat'][av_textblock size=" font_color=" color="]
שמחת ל"ג בעומר בבית עבו בצפת שנת 2006 תשס"ו
[/av_textblock]
[/av_cell_two_fifth][av_cell_two_fifth vertical_align='top' padding='30px' padding_sync='true' background_color='#f7f7f7' src=" attachment=" attachment_size=" background_attachment='scroll' background_position='top left' background_repeat='no-repeat']
[av_heading tag='h3' padding='10' heading=" color=" style=" custom_font=" size=" subheading_active=" subheading_size='15' custom_class="][/av_heading]
[av_textblock size=" font_color=" color="][/av_textblock]
[/av_cell_two_fifth][av_cell_one_fifth vertical_align='middle' padding='30px' padding_sync='true' background_color='#860606' src=" attachment=" attachment_size=" background_attachment='scroll' background_position='top left' background_repeat='no-repeat']
[av_animated_numbers number='11' icon_select='no' icon='ue800' font='entypo-fontello' font_size=" font_size_description=" link=" linktarget='no' color='font-light' custom_color='#444444']
תמונות
[/av_animated_numbers][/av_cell_one_fifth]
[/av_layout_row][av_masonry_gallery ids='3417,3418,3419,3420,3421,3422,3423,3424,3425,3426,3427' items='100' columns='flexible' paginate='pagination' size='flex' orientation=" gap='large' overlay_fx=" container_links='active' id=" caption_elements='excerpt' caption_styling=" caption_display='always' color=" custom_bg=" av-medium-columns=" av-small-columns=" av-mini-columns="]
-
תמונות מטקס פתיחת ארון הקודש בחצר בית עבו, 2006 תשס"ו
[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu][av_layout_row border=" min_height='0' color='main_color' mobile='av-flex-cells']
[av_cell_two_fifth vertical_align='top' padding='30px' background_color=" src=" background_attachment='scroll' background_position='top left' background_repeat='no-repeat'][av_textblock size=" font_color=" color="]
טקס פתיחת ארון הקודש בחצר בית עבו, 2006 תשס"ו
[/av_textblock]
[/av_cell_two_fifth][av_cell_two_fifth vertical_align='top' padding='30px' padding_sync='true' background_color='#f7f7f7' src=" attachment=" attachment_size=" background_attachment='scroll' background_position='top left' background_repeat='no-repeat']
[av_heading tag='h3' padding='10' heading=" color=" style=" custom_font=" size=" subheading_active=" subheading_size='15' custom_class="][/av_heading]
[av_textblock size=" font_color=" color="][/av_textblock]
[/av_cell_two_fifth][av_cell_one_fifth vertical_align='middle' padding='30px' padding_sync='true' background_color='#860606' src=" attachment=" attachment_size=" background_attachment='scroll' background_position='top left' background_repeat='no-repeat']
[av_animated_numbers number='10' icon_select='no' icon='ue800' font='entypo-fontello' font_size=" font_size_description=" link=" linktarget='no' color='font-light' custom_color='#444444']
תמונות
[/av_animated_numbers][/av_cell_one_fifth]
[/av_layout_row][av_masonry_gallery ids='3380,3381,3382,3383,3384,3385,3386,3387,3388,3389' items='100' columns='flexible' paginate='pagination' size='flex' orientation=" gap='large' overlay_fx=" container_links='active' id=" caption_elements='excerpt' caption_styling=" caption_display='always' color=" custom_bg=" av-medium-columns=" av-small-columns=" av-mini-columns="]
-
ג'ולי קפלן ז"ל
[av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
[av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
[av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
[/av_submenu][av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]
ג'ולי יקירתנו
ג'ולי ויעקב קפלן ז"ל, דור חמישי למסורת 
היית טובה לי מאחות
עדיין צחוקך מהדהד באוזני, מתגלגל, מדבק ומרנין את הלב.
אהבת לצחוק, סתם ככה, גם ללא סיבה מיוחדת.
אירועי החיים נראו בעינייך כמחזה מתמשך וחולף, שאינו בשליטתנו ועלינו לקבלו כמו שהוא, על הטוב ועל הרע שבו. האם לא מוטב אפוא לצחוק – במקום לייבב ?
ולכל אירוע, עליז או עגום, התלווה, לדעתך, גם אספקט קומי – ואת ידעת להצביע עליו בבת צחוק שובבה."האם היית רוצה לחזור לנקודת זמן כלשהי בעברך, לשוב לחיות אותה מחדש?" שאלתיך פעם .
"ולחזור שוב באותו מסלול ?" שאלת, "לא, תודה !" פרצת בצחוק: "מספיקה לי צעדה אחת באותו השביל…"השם ג'ולי, ניתן לך על שם דודתך, האחות הבכורה של אימך, שמצאה את מותה ללא עת ממחלת הטיפוס. ג'ולי בשפה הצרפתית הוא י פ ה . והשם הלם אותך להפליא. בילדותי שמעתי מספרים, שכשהייתה אימך, דודתי מרגלית ז"ל, בהיריון – הרבתה להסתכל על ציור במגש, שהגיע למשפחה מאנגליה ובו ציור מרהיב של המלכה ויקטוריה בילדותה. וכשנולדת – סיפרו – דמית לאותה ילדה נאה שבמגש… כך או אחרת, הכול התפעלו מיופייך. אך יותר מכך שבית את לב כולנו ב א ו פ י י ך. אלוקים חנן אותך בלב טוב ומבין. ידעת להקשיב לבעיותיו של הזולת, להשתתף בחוויותיו, בכאביו ואף להעניק לו בשעת הצורך עצה נבונה. את דאגותיך שלך ידעת להטמין עמוק בתוכך. לעתים רחוקות שמעתיך להתלונן על בעיה אישית. לעומת זאת, נכונה היית תמיד לחוש לעזרתם של אחרים. אפילו בשעת חולייך המשכת לנדב יום בשבוע לסייע בבתי החולים.
מסירותך לבני המשפחה הייתה ללא גבול. ליעקב בעלך,לבנים – ארנון וניר, לבת, חני – לאחיותייך.
אני זוכר אותך, ג'ולי יקירתי בתקופת הילדות. קלילה ועליזה ואוהבת לשיר. אחד השירים האהובים עליך היה "מעל פסגת הר צופים…". קולך היה רך ונעים והיינו מאזינים לו מוקסמים, לפעמים תוך ליווי צלילי המנדולינה של האם, מרגלית ז"ל. אהבתך לטבע ולבעלי החיים מצאה את ביטויה עוד מילדותך. כבר אז טיפחת כלב שעשועים קטן, או חתול, וסוככת עליהם מכל שניסה להתנכל לשלומם. פינת הצמחים במעונך על הכרמל הרהיבה את העין, ובכל אחד מביקוריי היית מושכת אותי בגאווה למרפסת ומצביעה על הנוף הפראי המשתרע עד לים הכחול הבוהק בקו הרקיע.
את חסרה לנו מאוד, ג'ולי יקירתי, חסרה לכולנו.
מוקדם מדי נטשת אותנו והותרת אחריך חלל גדול, שאיש מלבדך לא יוכל למלאותו.וכה חבל.
חבל על דאבדין ולאו משתכחין.בן דודך, יוסי
כזאת הייתה אמא
ארנון, ניר רפאל, והבת, חני:
על אמא ג'וליהיו לה עקרונות וגם ידעה להיאבק עליהם
אמנו, ג'ולי קפלן לבית בן אורי, נולדה בצפת בשנת תרצ"ב, דור חמישי בארץ למשפחת עבו בצפת.
זכתה לעלות לגנזי מרומיך בליל יום העצמאות, ה' באייר תשס"ו.תאריך פטירתה של אימא מסמל את תכונתה היפה, השילוב שבין ה"צבריות" לאמונת ישראל, וסיפור המעשה הבא אך ממחיש זאת:
כשלושה שבועות לאחר מלחמת ששת הימים יצאה משפחתנו לשליחות מטעם הסוכנות לעיר דלאס, שבמדינת טקסס. כעבור שנה נולד בשעה טובה, אחי, ניר, שיחיה. הלידה הייתה בבית חולים קתולי עם אחיות נזירות. כשהעבירו אותה לחדרה, לאחר הלידה, הבחינה אימא בצלב עם תמונתו של ישו על הקיר שממול למיטתה. ללא היסוס, הזעיקה מיד את הנזירה (אם הבית)ו"בחוצפתה הצברית" ובאמונת ישראל פשוטה, הסבירה לנזירה, שכיהודייה היא מבקשת להסיר מיד את הצלב מעל לקיר. הנזירה התרשמה מכנותה, וכדי לא לפגוע באמונתה, מילאה את בקשתה.
השמועה על הישראלית שהצלב הוסר מחדרה עשתה לה כנפיים והפכה לשיחת היום בבית החולים. כזו הייתה אימא, נוחה ונעימת הליכות, אך בעלת עקרונות שגם ידעה להיאבק עליהם בעת הצורך.תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.
בנה, ארנון
אמא הייתה אש ולהבה שהאירה את חיינו
ההגדרה הקולעת ביותר לתיאורה של אמא היא המילה א ה ב ה.
אמא אהבה את החיים, אהבה בני אדם, אהבה חברה, וכמובן, יותר מכול אהבה את המשפחה. אמנו נולדה בצפת לפני קום המדינה. במלחמת הקוממיות תרמה את חלקה, כנערה, למערכה על שחרורה של צפת. תמונתה עם ה"סטן" בידה, נערה שטרם מלאו שש עשרה, משוטטת בסמטאות הצרות של העיר, מסמלת בעיניי עד היום את תכונת ה"לוחמנות" שהייתה מושרשת בה, כצאצאית של משפחה צפתית לוחמת.אמא ידעה תמיד להיאבק על הדברים שבהם האמינה. לעתים נחישותה להגשים מטרה שהציבה לעצמה עלתה לה במחיר בריאותה, אך הדבר לא הרתיע אותה.
תמיד הייתה נכונה לתרום מזמנה לטובת הכלל. במשך שנים התנדבה לסייע במרפאת השד בבית חולים רמב"ם בחיפה. היא המשיכה בכך חרף מחלתה, כל עוד נשאו אותה רגליה.אחת מהתכונות שאהבתי אצלה במיוחד הייתה יכולתה לפרוץ בצחוק מ"כלום". היא ידעה להשרות סביבה אווירה של עליצות אפילו ברגעים הקשים של מחלתה. כשמעדה ארצה מידיה של המטפלת וזו עמדה נבוכה ומתנצלת, לא הזעיפה את פניה מולה אלא צ ח ק ה, והפכה את התקרית הלא נעימה למעשה לצון…
כזו הייתה אמא, וכך גם אזכור אותה: אש ולהבה, שהאירה את כל הסובב אותה.ת,נ.צ.ב.ה.
בנה, ניר רפאל
יותר מכול אהבה שנהיה ביחד
אמא אהבה את הרגעים הקטנים של החיים, אהבה להתבדח, לצחוק, לצאת לבתי קפה, לערוך סיבוב קניות, אך יותר מכול אהבה שנהיה ביחד. גם אם לא תמיד היה נוח להתכנס, כשרק נקרתה ההזדמנות להיפגש – הייתה ששה לעשות כן, אפילו כרוך היה הדבר במאמץ מיוחד, בנסיעה מטלטלת. היא לא ויתרה על שום פגישה עם ילדיה ועם נכדיה. העיקר להיות ב י ח ד.
זה היה סודה האישי, להמריץ את כולנו ל ה י פ ג ש, וכל פגישה כזו הרעיפה על כולנו הרבה א ה ב ה, הרבה ח ד ו ו ה והדקה את הקשר המשפחתי בין הדורות.
קשה לחשוב על אמא במושג של ע ב ר. הודות לקשר הייחודי הזה שיצרה בינינו, אמא אתנו גם עתה, בכל רגע. אי אפשר לדמות אותה כמי ש ה י י ת ה אלא כמי שנמצאת עמנו תמיד.
בתה, חני
[/av_textblock][av_masonry_gallery ids='9101,9073,9045,9030,9027,8981,8933,9005,9043,6267,4143,4194,4204,9198' items='24' columns='flexible' paginate='pagination' size='flex' orientation=" gap='large' overlay_fx=" container_links='active' id=" caption_elements='excerpt' caption_styling=" caption_display='always' color=" custom_bg=" av-medium-columns=" av-small-columns=" av-mini-columns="]
