abbo

קטגוריה: דור לדור

  • לזכרו של מאיר חי כרסנטי – הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת אבוהב

    לזכרו של מאיר חי כרסנטי – הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת אבוהב

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]

    לזכרו של מאיר חי כרסנטי החזן והגבאי של בית כנסת אבוהב – מוותיקי מסורת בית עבו

    [/av_textblock]

    [av_one_full first min_height=" vertical_alignment=" space=" custom_margin=" margin='0px' padding='0px' border=" border_color=" radius='0px' background_color=" src=" background_position='top left' background_repeat='no-repeat' animation=" mobile_breaking=" mobile_display="]

    [av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]
    אלומה עבו עברון: "קולו של מאיר כרסנטי נדם. החזן שהאיר בקולו העשיר את חצר בית עבו במשך עשרות שנים, טקס אחר טקס בערב לג בעומר, הלך לעולמו בעיצומו של חג הסוכות. מאיר כבר לא יאיר לנו כאן.
    צדיקים מסתלקים בחגים, אומרת אמונה עממית. מאיר שמר על הכלל הזה בלכתו. אולם גם בחייו נרשם כצדיק: "אחד מעמודי התווך

    החזן מאיר כרסנטי זל בטקס הוצאת ספר התורה מבית עבו בצפת למירון בערב לג בעומר
    החזן מאיר כרסנטי זל בטקס הוצאת ספר התורה מבית עבו בצפת למירון בערב לג בעומר

    של צפת", כך מתאר אותו חברו הטוב הרב שלמה חדד,  שמונה את פעליו הרבים של מאיר ז"ל, מי שזכה בתואר "יקיר העיר צפת", כיהן כמנהל ביטוח לאומי צפת, הקדיש שנים רבות מזמנו ומרצו לפיתוח בית כנסת "אבוהב" בצפת העתיקה בכל תחומי הקודש של מורשת ישראל כשהוא משמש גבאי וחזן, בעל קול זהב".
    קול הזהב של מאיר ע"ה הוא ככל הנראה סימן ההיכר של משפחת כרסנטי ועובר מדור לדור. אביו, אברהם ז"ל, התפרסם בקולו האדיר כמנעים זמירות חזנות בצפת וכחזן מרכזי שנים רבות בטקס הובלת ספר התורה מבית עבו כל ערב ל"ג בעומר ומאיר המשיך בדרכו.  וכך נזכרת יהודית עבו עברון:  "בעלי, יוסף ז"ל, שהוביל את הטקס שלנו יובל שנים, היה דואג לפני כל טקס לשלוח לבית כרסנטי שבע ביצים רכות להכנת גרונו של אברהם לחזנות הטקס. בזמן הטקס אברהם מעולם לא טעה ולא התבלבל בניגונים הספרדיים ששר והיה היחיד שזכר את היטב את הנוסח מעורר הצמרמורת (ראו בסרטון משנת 1985 בערך דקה 40). את המיקרופון הרחיק ממנו בטענה שהוא מפריע לו ואכן לא נזקק לו כלל."

    רפאלה עבו עברון: "מאיר כרסנטי נכנס ללבי כשהופיע בדירת הוריי בגבעתיים בזמן השבעה על אבי, יוסף עבו עברון ז"ל, שהוביל את מסורת הוצאת ספר התורה מבית עבו בצפת למירון במשך יובל שנים. היינו שרויים בצער גדול, ומאיר הופיע כמו מלאך, עם אחותו, והביא לנו מודעה מרגשת שהדפיסו למעננו בבית הכנסת אבוהב. הוא הסתכל בחיוך אוהב על כל התמונות של צפת ואנשיה התלויות בבית הוריי, זיהה את כולם בנועם, העלה זיכרונות, אמר מילה טובה בקולו הרך במבטא הצפתי היפהפה המדגיש ח' וע'…ופשוט הרגשתי הקלה

    מאיר כרסנטי ורפאלה עבו עברון דור שישי למסורת

    וחיבור מיידי. מאז המשכנו לשמור על קשר רציף עם ובלי קשר לטקס הוצאת ספר התורה בערב ל"ג בעומר – שם נהג לקחת חלק מרכזי בטקס הדתי בקולו היפהפה, כאביו לפניו. הוא סימל בעיניי את צפת של פעם, שבה כולם היו שכנים קרובים וקהילה קטנה ומחוברת. ומה יכול להגדיר אותו טוב יותר מהמשפט החרוט על הדגל הקבליסטי המשפחתי – "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד". מאיר – כשמך כן אתה – אור גדול וזוהר. אוהבת ומתגעגעת".

    גלילה טורקניץ' לבית עבו, בת כיתתו של מאיר:
    "Meir Carssenti. מאיר, מאיר…. גדלנו יחד. למדנו יחד בבית ספר אליאנס, ישבנו באותו ספסל ובאותה כיתה במשך שבע שנים. אהבנו האחד את חברתו של השני, תמיד נהנינו להיות ביחד. שיחקנו ביחד, עשינו שיעורים ביחד ובילינו ימים וערבים בעלי ערך והרחבת הנפש באמת לאמיתה. הבית של כרסנטי היה מול הבית שלנו (הבית של מרגלית עבו ופסח בן אורי). מאיר היה חרוץ, עניו ושקט בעל לב זהב. תמיד מוכן לעזור בעת צורך. היה הבכור במשפחתו בן יחיד עם מספר אחיות. קיבל את תפקידו בל"ג בעומר מאביו לפניו, אברהם כרסנטי (בתמונה מימין). היה מלא כישרונות ותמיד עזר בעת צורך. מאד הצטערתי לשמוע על לכתו. מצרפת שתי תמונות משותפות שלי עם מאיר כשדוד רפאל עבו העסיק

    מאיר כרסנטי וגלילה לבית עבו בצעירותם במשרד הטאבו בצפת
    מאיר כרסנטי וגלילה לבית עבו בצעירותם במשרד הטאבו בצפת, צילום: רפאל עבו
    מאיר כרסנטי וגלילה לבית עבו בצעירותם במשרד הטאבו בצפת, צילום: רפאל עבו
    מאיר כרסנטי וגלילה לבית עבו בצעירותם במשרד הטאבו בצפת, צילום: רפאל עבו

    את שנינו  בצעירותנו במשרד הטאבו בצפת…." ומוסיפה גלילה: "באמצע הלילה נזכרתי במאורע שקרה למאיר כרסנטי כשהיה ילד לפני הבר מצווה שלו. לילה אחד הוא נתקף ב-sleep walking (הליכה מתוך שינה) – קפץ מהחלון של חדר השינה שלו שתי קומות, נפל על יד החנות של סלים שבבו ולא קרה לו כלום, אפילו לא שריטה אחת! אמרו אז שהוא נישא על כנפי מלאכים. יהי זכרו ברוך"

    [/av_textblock]

    [/av_one_full][av_masonry_gallery ids='6177,2093,6064,8790,5847,5845,4266,3388,3058,2092,10592' items='13' columns='flexible' paginate='pagination' size='flex' orientation=" gap='large' overlay_fx='active' container_links='active' id=" caption_elements='excerpt' caption_styling=" caption_display='always' color=" custom_bg=" av-medium-columns=" av-small-columns=" av-mini-columns="]

  • יצחק ורד

    יצחק ורד

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg='rgb(241, 241, 241)']

    יצחק ורד

    יליד צפת ובן למשפחה ותיקה בעיר.
    משחר ילדותו משתתף בתהלוכת ספר התורה מבית עבו ומלווה אותה בקנאות עד למירון. במרוצת השנים הפך לרוח החיה המשרה שמחה ומלהיבה את קהל החוגגים בשירה ובמחולות מחצר בית עבו ולכל אורך מסלול התהלוכה.
    כה לחי!
    [/av_textblock]

    [av_gallery ids='3104,3214,3463,4293,2934,2876,2873,2854,2643,2773,2109,2244,502,618' style='thumbnails' preview_size='portfolio' crop_big_preview_thumbnail='avia-gallery-big-crop-thumb' thumb_size='square' columns='7' imagelink='lightbox' lazyload='deactivate_avia_lazyload' admin_preview_bg="]

  • שלמה חדד – העיתונאי החזן

    שלמה חדד – העיתונאי החזן

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color="]

    שלמה חדד – העיתונאי החזן

    מזה שנים, שמר שלמה חדד מנצח על הטקס הדתי של פתיחת חגיגות ל"ג בעומר בבית עבו בצפת. בקולו הנעים הוא מלווה בפרקי תפילה וחזנות את הוצאת ספר התורה המשפחתי העתיק מארון הקודש ומקפיד על סדרי התפילה המסורתיים כהלכתם עד לצאת התהלוכה המסורתית מבית עבו לעבר קבר הרשב"י במירון. שלמה חדד או בכינויו, העיתונאי-החזן, הוא בנו של הרב פראז'י חדד זצ"ל, מגדולי חכמי ג'רבה בדור האחרון. שלמה ממשיך את מורשת אבותיו, ובדרכו המיוחדת אף הצליח לשלב בין עבודת החולין של מקצועו, תקשורת ההמונים, לבין מלאכת הקודש של עיסוקיו בנושאי דת והלכה.
    ה"רומן" שלו עם העיתונות החל עוד בילדותו, בכתיבת חוברות ובעריכתן, ובתום שירותו הצבאי שימש מספר שנים ככתב עתי"ם בגליל – עד לבחירתו לראשות המועצה הדתית בצפת, תפקיד שמילא בהצלחה במשך שלוש שנים. במקביל לעיסוקיו העיתונאיים, הוא גם משמש כחזן בבית הכנסת "אבוהב" בצפת וכמאמן ומדריך ירי במטווח העירוני באזור, כך שהוא מקיים במלואו את הפסוק: "באחת ידו עושה במלאכה, ובאחת מחזקת השלח" (נחמיה ד' יא).
    כה לחי!
    [/av_textblock]

    [av_gallery ids='1735,2639,2647,3058,3097,3104' style='thumbnails' preview_size='portfolio' crop_big_preview_thumbnail='avia-gallery-big-crop-thumb' thumb_size='portfolio' columns='6' imagelink='lightbox' lazyload='deactivate_avia_lazyload']

  • מאיר המאירי ז"ל יו"ר עמותת וותיקי צפת

    מאיר המאירי ז"ל יו"ר עמותת וותיקי צפת

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]

    מאיר המאירי
    יו"ר עמותת ותיקי צפת

    מדי שנה, בערב ל"ג בעומר, מכנס מאיר את חברי העמותה של ותיקי צפת ורותם אותם לסייע להצלחת ההילולה של חגיגות ל"ג בעומר בבית עבו בצפת ולתהלוכת ספר התורה המסורתית בחוצות העיר. הוא רואה בכך משימה קדושה להאדרת שמו של התנא הקדוש, רבי שמעון בר יוחאי, והוא עצמו צועד עם התהלוכה לכל אורך דרכה ומעודד את חבריו להרבות שמחה וללוות את ספר התורה בשירה ובמחולות עד לקבר הרשב"י במירון. מאיר יליד צפת (1931); דור חמישי למשפחת המאירי (מזרחי). נכה צה"ל, (נפצע בתש"ח בהגנה על צפת בתקופת המצור). בד בבד עם המשך דרכם של אבותיו בפיתוח מוצרי חלב וגבינה (מחלבת המאירי), לא זנח את התחום הציבורי, כשמטרתו, החזרת עטרתה של צפת ליושנה.
    במסגרת פעילותו הברוכה סייע, בין היתר, לשיקום ותיקי צפת באזור "רימונים" ואכסן עשרות ילדים חסרי בית בבתים מוגנים, באמצעות ה"אגודה לקידום ילדים", שהקים ועמד בראשה.
    שני נושאים עומדים בראש סדר פעילויותיו:
    • שימור אתרי הלחימה בצפת בקרבות תש"ח;
    • טיפוח מורשת ל"ג בעומר המסורתית של משפחת עבו.
    כה לחי.

    משפחת עבו נפרדת ממאיר המאירי
    [/av_textblock]

    [av_gallery ids='6248,6356' style='big_thumb' preview_size='portfolio' crop_big_preview_thumbnail='avia-gallery-big-crop-thumb' thumb_size='no scaling' columns='7' imagelink='lightbox' lazyload='avia_lazyload' admin_preview_bg="]

  • נחמן עבו בן משה ז"ל

    נחמן עבו בן משה ז"ל

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color="]

    נחמן עבו בן משה

    נחמן עבו, בן משה (נינו של אברהם בן שמואל עבו), נקרא על שמו של סבו, נחמן, בנו של אברהם.
    נוטל חלק פעיל בארגון חגיגות ל"ג בעומר בבית עבו ומסייע להצלחתן, ככל אשר יידרש.
    בין היתר, דואג במסירות לשלמותו ולתקינותו של המבנה ההיסטורי בכל ימות השנה.
    כה לחי!


    [/av_textblock]

    [av_gallery ids='2572,2491,620,2116,9676,9677,9678,9679' style='thumbnails' preview_size='portfolio' crop_big_preview_thumbnail='avia-gallery-big-crop-thumb' thumb_size='portfolio' columns='4' imagelink='lightbox' lazyload='deactivate_avia_lazyload' admin_preview_bg="]

  • הרב שאר ישוב הכהן ז"ל

    הרב שאר ישוב הכהן ז"ל

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]

    הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל

    מנופה של מדינת ישראל, נעקרה אמש דמותו המרשימה והמיוחדת של מי שהיה רב אך גם לוחם, שנפצע קשה בקרבות ונפל בשבי האויב הירדני. בנו של 'הרב הנזיר' ותלמידו חביבו של הרב קוק זצ"ל. בעשרות השנים האחרונות שימש כרבה הראשי של העיר חיפה.

    הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל, הרבה להגיע לטקס המסורתי של הוצאת ספר התורה העתיק מבית עבו בצפת למירון בערב ל"ג בעומר ולהשתתף בחגיגה העממית בסבר פנים יפות ומאירות.

    הרב שאר ישוב הכהן
    הרב שאר ישוב הכהן בחגיגות הוצאת ספר התורה בבית משפחת עבו צפת ערב ל"ג בעומר

    וכך נכתב בלע"מ:

    הרב ש. י. הכהן נולד באמצע שנות העשרים שהמאה הקודמת בירושלים, דור 18 לשושלת רבנים. אביו היה הרב הנזיר והוא עצמו היה נזיר בעצמו לאורך שנותיו הצעירות, יחד עם אחותו, הרבנית צפיה גורן ע"ה, רעייתו של הרב הראשי הרב שלמה גורן. היה תלמידו חביבו של הרב קוק, וכמה סמלי שהלך לעולמו ביום פטירתו.

    משפחתו התגוררה ברחוב עמוס שבשכונת גאולה הירושלמית, שם למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ החיים. משם עבר לישיבת הדגל של הציונות הדתית – ישיבת 'מרכז הרב', והיה מן התלמידים הקרובים ביותר לראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק והרב יצחק אייזק הרצוג, זכר צדיקים לברכה.

    בשנים שלפני קום המדינה היה חבר באצ"ל בטרם עבר ל'הגנה', נלחם ב'חי"ש' והקים את הגרעין הראשון של 'קבוצה דתית לוחמת'. ליווה שיירות לירושלים ולגוש עציון. הוא נפצע קשה בקרב כשהגן על העיר העתיקה ונפל בשבי הירדנים עם נפילת העיר העתיקה.

    שימש כרב צבאי בכמה יחידות עד להיותו הרב הצבאי של חיל האוויר. במלחמת יום הכיפורים התנדב לאוגדתו של אריאל שרון ויחד עמה צלח את התעלה. בחייו הציבוריים שימש כסגן ראש עיריית ירושלים בתקופתו של ראש העיריה טדי קולק. מאז אמצע שנות השבעים היה רבה הראשי של חיפה, כשבמקביל הוא נענה לפניית משרד החוץ ובכירי המדינה לעמוד בראש וועדת הקשרים הבינדתיים של ישראל עם הוותיקן והעולם המוסלמי, תפקיד בו יצר קשרים מצוינים עם האפיפיור ובכירי העולם המוסלמי.

    הקים מוסדות בעלי שם ללימוד דיינות והלכה, ועמד בראשם.

    לפני שנים אחדות, כמעט שבעה עשורים אחרי ימי הלחימה בעיר העתיקה בירושלים ובאתרים אחרים בבירה, חשף רבה של חיפה את יומנו האישי, אותו כתב בעיפרון לתוך מחברת פשוטה של תלמיד בית ספר. אוצר ספרותי והיסטורי מן המדרגה הראשונה, המתאר בעיניו של רב ולוחם, את האירועים של ימי מלחמת השחרור בראייתו של צעיר חושב, הוגה ומתלבט, שאיננו מסוגל להחליט היכן מקומו בחיי החברה הישראלית של אותה תקופה:

    האם אהיה עם הלוחמים בשדה הקרב? או אולי בהיכלה של הישיבה, לומד תורה עם לא מעט מחברי של אותם ימים. והוא מקבל החלטה מיוחדת, כזו שרק עשרות שנים אחר כך, תמומש בידי אחרים. הוא חולם כבר אז, בעת מלחמת תש"ח, על הקמתה של ישיבת ההסדר הראשונה. זו שתשלב מצד אחד לימוד תורה ומנגד, תלמידיה יתאמנו ויצאו למלחמה, למול האויב המאיים. "עוד אמרתי בלבי, ממשיך הרב שאר יישוב הכהן וכותב במחברתו: איכה אשא פני אל עיני אימהות חברַי הנופלים? איכה אוכל והחרשתי בפני מצפון לבי התובע? איכה אוכל וראיתי בשלח מוות את חציו ללב הלבבות של האומה ואני נתון בזווית של תורה וכמו פרוש מן העולם  אהגה בסוגיות דאביי ורבא. אליבא דאמת, גם לא האמנתי באפשרות של לימוד תורה בשלווה בתוך ים פגזים מתפוצצים וחללים נופלים לעשרות. לא האמנתי בגווילין נשרפין, בגוף כלה, ואותיות שאינן פורחות, כי אם חיות והומות, לא האמנתי בירושלים של מעלה בלא ירושלים של מטה".

    כךמסכם הרב שאר ישוב הכהן את אירועי הימים ההם בירושלים.

    ומאז ליוותה ירושלים את דמותו והוא את ירושלים. כרב, כלוחם, כפוליטיקאי בעיר, כמוביל בכיר בציבור הדתי במדינת ישראל. עד שנדם לבו, והוא בן 89 שנה.

    פורסם בלע"מ
    [/av_textblock]

    [av_gallery ids='4301,4298,4257,3386,3289,3280,602' style='thumbnails' preview_size='portfolio' crop_big_preview_thumbnail='avia-gallery-big-crop-thumb' thumb_size='portfolio' columns='7' imagelink='lightbox' lazyload='deactivate_avia_lazyload']

  • פרופ' יעקב נאמן ז"ל

    פרופ' יעקב נאמן ז"ל

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color="]

    לזכרו של פרופסור יעקב נאמן ז"ל

    מאת יהודית עבו עברון

    השר יעקב נאמן בחגיגות הוצאת ספר התורה מבית עבו בצפת למירון

    פרופסור יעקב נאמן, כשמו כן הוא –
    היה נאמן לבית עבו שנה אחר שנה
    הוא אימץ אל לבו את טקס הובלת ספר התורה העתיק מבית עבו,
    כל ערב ל"ג בעומר, במסירות ובנאמנות לחג הדתי הלאומי של בני צפת

    כולנו זוכרים את ריקודיו לכבוד ספר התורה, יחד עם כל ותיקי צפת ואוהבי מסורת בית עבו
    נזכור את אהבת הבריות שלו, את צניעותו הרבה ואת פשטות הליכותיו
    כאיש שכיהן פעמיים כשר בישראל, מעולם לא גבה לבו
    התנהגותו החברתית החמה ומלאת הרגש כלפי בני צפת, היתה למופת לכל ידידיו ומוקירי זכרו, שזכו להכירו.
    עם מותו, ירד עלינו אבל כבד.
    יהי זכרו ברוך!
    זכר צדיק לברכה

    [/av_textblock]

    [av_gallery ids='3158,3213,3280,3129,2947,3126,2824,2757,535,534,636,3259,3128,3135,2085' style='thumbnails' preview_size='portfolio' crop_big_preview_thumbnail='avia-gallery-big-crop-thumb' thumb_size='square' columns='5' imagelink='lightbox' lazyload='deactivate_avia_lazyload' admin_preview_bg="]

  • ג'ולי קפלן ז"ל

    ג'ולי קפלן ז"ל

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]

    ג'ולי יקירתנו

    ג'ולי ויעקב קפלן ז"ל, דור חמישי למסורת


    היית טובה לי מאחות

    עדיין צחוקך מהדהד באוזני, מתגלגל, מדבק ומרנין את הלב.
    אהבת לצחוק, סתם ככה, גם ללא סיבה מיוחדת.
    אירועי החיים נראו בעינייך כמחזה מתמשך וחולף, שאינו בשליטתנו ועלינו לקבלו כמו שהוא, על הטוב ועל הרע שבו.
     האם לא מוטב אפוא לצחוק – במקום לייבב ?  
    ולכל אירוע, עליז או עגום,  התלווה, לדעתך,  גם אספקט קומי –  ואת ידעת להצביע עליו בבת צחוק שובבה.

    "האם היית רוצה לחזור לנקודת זמן כלשהי בעברך, לשוב  לחיות אותה מחדש?" שאלתיך פעם .
    "ולחזור שוב באותו מסלול ?"
     שאלת, "לא, תודה !" פרצת בצחוק: "מספיקה לי צעדה אחת באותו השביל…"

    השם ג'ולי, ניתן לך על שם דודתך, האחות הבכורה של אימך, שמצאה את מותה ללא עת ממחלת הטיפוס.  ג'ולי בשפה הצרפתית הוא  י פ ה . והשם הלם אותך להפליא. בילדותי שמעתי מספרים, שכשהייתה אימך, דודתי מרגלית ז"ל, בהיריון – הרבתה להסתכל על ציור במגש, שהגיע למשפחה מאנגליה ובו ציור מרהיב של המלכה ויקטוריה בילדותה. וכשנולדת – סיפרו – דמית לאותה ילדה נאה שבמגש… כך או אחרת, הכול התפעלו מיופייך. אך יותר מכך שבית את לב כולנו  ב א ו פ י י ך. אלוקים חנן אותך בלב טוב ומבין. ידעת להקשיב לבעיותיו של הזולת, להשתתף בחוויותיו, בכאביו ואף להעניק לו בשעת הצורך עצה נבונה. את דאגותיך שלך ידעת להטמין עמוק בתוכך. לעתים רחוקות שמעתיך להתלונן על בעיה אישית. לעומת זאת, נכונה היית תמיד לחוש לעזרתם של אחרים. אפילו בשעת חולייך המשכת לנדב יום בשבוע לסייע בבתי החולים. 

    מסירותך לבני המשפחה הייתה ללא גבול. ליעקב בעלך,לבנים – ארנון וניר, לבת, חני – לאחיותייך. 

    אני זוכר אותך, ג'ולי יקירתי בתקופת הילדות. קלילה ועליזה ואוהבת לשיר. אחד השירים האהובים עליך היה "מעל פסגת הר צופים…".  קולך היה רך ונעים והיינו מאזינים לו מוקסמים, לפעמים תוך ליווי צלילי המנדולינה של האם, מרגלית ז"ל. אהבתך לטבע ולבעלי החיים מצאה את ביטויה עוד מילדותך. כבר אז טיפחת כלב שעשועים קטן, או חתול, וסוככת עליהם מכל שניסה להתנכל לשלומם. פינת הצמחים במעונך על הכרמל הרהיבה את העין, ובכל אחד מביקוריי היית מושכת אותי בגאווה למרפסת ומצביעה על הנוף הפראי המשתרע עד לים הכחול הבוהק בקו הרקיע.  

     את חסרה לנו מאוד, ג'ולי יקירתי, חסרה לכולנו.
    מוקדם מדי נטשת אותנו והותרת אחריך חלל גדול, שאיש מלבדך לא יוכל למלאותו.

    וכה חבל.
     חבל על דאבדין ולאו משתכחין.

                                                                                    בן דודך, יוסי


    כזאת הייתה אמא

    ארנון, ניר רפאל, והבת, חני:
    על אמא ג'ולי

    היו לה עקרונות וגם ידעה להיאבק עליהם

    אמנו, ג'ולי קפלן לבית בן אורי, נולדה בצפת בשנת תרצ"ב, דור חמישי בארץ למשפחת עבו בצפת.
    זכתה לעלות לגנזי מרומיך בליל יום העצמאות, ה' באייר תשס"ו.

    תאריך פטירתה של אימא מסמל את תכונתה היפה, השילוב שבין ה"צבריות" לאמונת ישראל,  וסיפור המעשה הבא אך ממחיש זאת:

    כשלושה שבועות לאחר מלחמת ששת הימים יצאה משפחתנו לשליחות מטעם הסוכנות לעיר דלאס, שבמדינת טקסס. כעבור שנה נולד בשעה טובה, אחי, ניר, שיחיה.  הלידה הייתה בבית חולים קתולי עם אחיות נזירות.  כשהעבירו אותה לחדרה, לאחר הלידה, הבחינה אימא בצלב עם תמונתו של ישו על הקיר שממול למיטתה.  ללא היסוס, הזעיקה מיד את הנזירה (אם הבית)ו"בחוצפתה הצברית" ובאמונת ישראל פשוטה,  הסבירה לנזירה, שכיהודייה היא מבקשת להסיר מיד את הצלב מעל לקיר.  הנזירה התרשמה מכנותה, וכדי לא לפגוע באמונתה, מילאה את בקשתה.
    השמועה על הישראלית שהצלב הוסר מחדרה עשתה לה כנפיים והפכה לשיחת היום בבית החולים. 
    כזו הייתה אימא, נוחה ונעימת הליכות, אך בעלת עקרונות שגם ידעה להיאבק עליהם בעת הצורך.

    תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

                                                                                     בנה, ארנון

     


    אמא הייתה אש ולהבה שהאירה את חיינו

    ההגדרה הקולעת ביותר לתיאורה של אמא היא המילה  א ה ב ה.
    אמא אהבה את החיים, אהבה בני אדם, אהבה חברה, וכמובן, יותר מכול אהבה את המשפחה.  אמנו נולדה בצפת לפני קום המדינה. במלחמת הקוממיות תרמה את חלקה, כנערה, למערכה על שחרורה של צפת. 
    תמונתה עם ה"סטן" בידה, נערה שטרם מלאו שש עשרה, משוטטת בסמטאות הצרות של העיר, מסמלת בעיניי עד היום את  תכונת  ה"לוחמנות" שהייתה מושרשת בה, כצאצאית של משפחה צפתית לוחמת. 

    אמא ידעה תמיד להיאבק על הדברים שבהם האמינה. לעתים נחישותה להגשים מטרה שהציבה לעצמה עלתה לה במחיר בריאותה,  אך הדבר לא הרתיע אותה.

    תמיד הייתה נכונה לתרום מזמנה לטובת הכלל. במשך שנים התנדבה לסייע במרפאת השד בבית חולים רמב"ם בחיפה. היא המשיכה בכך חרף מחלתה, כל עוד נשאו אותה רגליה.אחת מהתכונות שאהבתי אצלה במיוחד הייתה יכולתה לפרוץ בצחוק  מ"כלום". היא ידעה להשרות סביבה אווירה של עליצות אפילו ברגעים הקשים של מחלתה. כשמעדה ארצה מידיה של המטפלת וזו עמדה נבוכה ומתנצלת,  לא הזעיפה את פניה מולה אלא  צ ח ק ה, והפכה את התקרית הלא נעימה למעשה לצון…
    כזו הייתה אמא,  וכך גם אזכור אותה: אש ולהבה,  שהאירה את כל הסובב אותה.

    ת,נ.צ.ב.ה.

                                                                      בנה, ניר רפאל     


     יותר מכול אהבה שנהיה ביחד

     אמא אהבה את הרגעים הקטנים של החיים, אהבה להתבדח, לצחוק, לצאת לבתי קפה, לערוך סיבוב קניות, אך יותר מכול אהבה שנהיה ביחד. גם אם לא תמיד היה נוח להתכנס, כשרק נקרתה ההזדמנות להיפגש – הייתה ששה לעשות כן, אפילו כרוך היה הדבר במאמץ מיוחד, בנסיעה מטלטלת. היא לא ויתרה על שום פגישה עם ילדיה ועם נכדיה. העיקר להיות  ב י ח ד. 

    זה היה סודה האישי, להמריץ את כולנו ל ה י פ ג ש, וכל פגישה כזו הרעיפה על כולנו הרבה  א ה ב ה,  הרבה  ח ד ו ו ה  והדקה את הקשר המשפחתי בין הדורות.

    קשה לחשוב על אמא במושג של ע ב ר. הודות לקשר הייחודי הזה שיצרה בינינו, אמא אתנו גם עתה, בכל רגע. אי אפשר לדמות אותה כמי  ש ה י י ת ה אלא כמי שנמצאת עמנו תמיד.

                                                                           בתה, חני
    [/av_textblock]

    [av_masonry_gallery ids='9101,9073,9045,9030,9027,8981,8933,9005,9043,6267,4143,4194,4204,9198' items='24' columns='flexible' paginate='pagination' size='flex' orientation=" gap='large' overlay_fx=" container_links='active' id=" caption_elements='excerpt' caption_styling=" caption_display='always' color=" custom_bg=" av-medium-columns=" av-small-columns=" av-mini-columns="]

  • אילן שוחט ראש העיר צפת

    אילן שוחט ראש העיר צפת

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]

    אילן שוחט ראש העיר צפת

    אילן שוחט, ראש עיריית צפת, נולד ב-21 בספטמבר 1974 בשכונת כנען שבצפת ליעקב שוחט (שוחטים), יליד אירן, ולרבקה לבית נאמן, ילידת הארץ ממוצא תוניסאי. הוא קרוי על שמה של אחות אמו אילנה נאמן, שנרצחה בפיגוע במעלות, ובקשה זאת במכתב שנמצא בבגדיה. בנובמבר 2008 ניצח שוחט בפער של כ־20 אחוזים את ראש העיר המכהן, ישי מימון. בעת שנבחר, היה שוחט ראש העיר הצעיר בישראל. שוחט נמנה עם הדוחפים העיקריים להקמת הפקולטה לרפואה בגליל, והשקיע מאמץ רב על מנת שצפת תיבחר לעיר שבה תוקם הפקולטה. משחר נעוריו, השתתף אילן בחגיגות ל"ג בעומר בבית עבו בצפת, בתחילה כנער, ובהתבגרו לקח חלק כמנכ"ל העירייה וסייע רבות להפקת הטקס. עם היבחרו לראשות העיר.

    לאילן זיקה עמוקה למסורת ל"ג בעומר של  ב י ת  ע ב ו  ולשיקומו של הבית ההיסטורי, שממנו יוצאת תהלוכת ספר התורה העתיק מצפת למירון למעלה ממאה שמונים שנים ברציפות. הוא אינו חוסך במאמצים להצלחת הטקס, ככל שהוא מתבקש, ואף מעבר לכך. משתתף דרך קבע בפתיחת החגיגות בבית עבו ואף מלווה את התהלוכה המסורתית בשירה ובריקודים, לקול צלילי הכליזמר, לכל אורך דרכה – עד הגעתו של ספר התורה לקבר הרשב"י במירון.

    בשנת היובל לכהונתו של יוסף עבו עברון דור חמישי להובלת ספר התורה – העניק לו שופר העשוי מקרן ומכסף כאות תודה והערכה מהעיר צפת להתמדתו חמישים שנה להובלת המסורת. כה לחי!

       

    [/av_textblock]

    [av_gallery ids='3067,3066,3011,2087,3246' style='thumbnails' preview_size='portfolio' crop_big_preview_thumbnail='avia-gallery-big-crop-thumb' thumb_size='portfolio' columns='5' imagelink='lightbox' lazyload='deactivate_avia_lazyload']

  • חיים פינקלשטיין

    חיים פינקלשטיין

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color="]

    חיים פינקלשטיין

    יליד צפת, דור רביעי, נשוי לעצמונה (בתם של לורה ורפאל עבו – מוביל המסורת בדור הרביעי).
    מזה עשרות שנים מנדב במסירות ובהתמדה את הרכב המשפחתי המתלווה להובלת ספר התורה
    מצפת למירון, בתום התהלוכה היוצאת מבית עבו בצפת.
    כה לחי!

    חיים פינקלשטיין ובנו רפי, משני צדי הרכב המשפחתי המתלווה להובלת ספר התורה למירון
    חיים פינקלשטיין ובנו רפי, משני צדי הרכב המשפחתי המתלווה להובלת ספר התורה למירון

    [/av_textblock]

    [av_gallery ids='1690,2697,3935,3943,4196,4197' style='thumbnails' preview_size='portfolio' crop_big_preview_thumbnail='avia-gallery-big-crop-thumb' thumb_size='portfolio' columns='6' imagelink='lightbox' lazyload='deactivate_avia_lazyload']