לפני כמעט שנה נפתחה תערוכת "הבנאים – זאת המנגינה שלנו" במוזיאון מגדל דוד – מסע מוזיקלי מאיראן לירושלים, שהיה לי הכבוד להפיק. לתערוכה הושאלה ע"י נציג משפחת עבו – עו"ד רפי עבו – כף עם הקדשה, בחריטה על כסף: "הצעיר אברהם בנא בן רחמים, שיראז, התרנ"א" (1891) שאותה הקדיש אברהם בנא, (אחד מענפי משפחת בנאי הגדולה) למשפחת עבו – אשר מביתה בצפת, יוצאת בערב ל"ג בעומר תהלוכת ספר התורה העתיק שברשות המשפחה לקבר הרשב"י במירון, מסורת שנמשכת 188 שנים ברציפות, החל משנת 1833 ועד היום.
לצד הכף, מוצג בתערוכה סרט מתוך יומני כרמל משנת 1935 ובה התהלוכה העולה לרגל, מבית עבו בצפת לקבר הצדיק רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, בל"ג בעומר, ובו רואים את הכף – בראש נס דגל (אלאם). מסורת יהודית-פרסית זו מקורה במנהג מוסלמי שיעי, והיא משמרת אמונה בכוחות המאגיים המגינים והשומרים שיוחסו לכף כחפץ קדוש. הבנאים לא היחידים שחשו צורך לתרום לתהלוכת ספר התורה לכבוד התנא הקדוש. בשנת תרצ"ו, תרמו היהודים מקובלי ירושלים דגל קבליסטי מפרוכת משי רקומה בחוטי זהב. הכף המדוברת הוצמדה לראש הדגל ושנים רבות הם נישאו יחדיו בראש התהלוכה מצפת לקבר הרשב"י במירון.
ראו הסרטון כאן, בערך דקה 3:00 – יומני כרמל, באדיבות ארכיון המדינה.
הדגל המוביל את התהלוכה מבית עבו למירון ובראשו – החמסה -על הדגל רקום באותיות זהב: "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" מאת נכבדי ובחורי הספרדים מעיה"ק ירושלים התרצ"ו
רצה המקרה ובדיוק באותה עת, במהלך עבודה משותפת על מיזם תלמידים מרהיב "הכנסת בסלולר", הכרתי את רפאלה עבו-עברון מובילת הפרויקט, בתו של יוסף ז"ל מחזיק המסורת יובל שנים, שכדרך שני יהודים בעיירה גיליתי שהיא בת דוד ונצר נוסף למשפחת עבו המפוארת, שאליה נחשפתי לפני שנים כמדריכת טיולים בצפת. עולם קטן ומדינה קטנה עוד יותר. זה הזכיר לי שבאוניברסיטה כתבתי עבודה על קבר שמעון הצדיק ומקור התפתחות מנהג קיום טקס החאלקה בקבר שמעון הצדיק בירושלים דווקא, בשלהי המאה ה- 19. ליהודים בירושלים היה קשה להגיע לצפת בשביל תספורת לבן שלוש, ולכן העתיקו את מנהג החלאקה מקבר "שמעון" אחד – שמעון בר יוחאי – ל"שמעון" שני – קבר שמעון בן יוחנן הכהן – הוא 'שמעון הצדיק' בשכונת שייח' ג'ראח המדוברת בירושלים, אשר שימש כהן גדול בימי בית שני.
ומה באשר לכף, אתם שואלים?
שאלה יפה.
בסוף יוני 2021, תרד התערוכה, והכף – עם הויטרינה שהיא אצורה בתוכה – יחזרו שוב לשולי דפי ההיסטוריה, כי אחרי ככלות הכל – כף זו – אקזוטית ככל שתהיה – והמוסלמים אכן מייחסים לה כוחות מאגיים – היא רק אנקדוטה המלווה את ת ו ל ד ו ת מסורת בית עבוולא העיקר.
5 שעות.
5 שעות הפרידו בין שמחת ספר התורה בבית עבו בצפת – לבין אסון ההילולה במירון.
מר שוקי יהושוע אוחנה ראש העיר צפתרפי עבו דור שישי לממשיכי המסורת וארז נחמיאס
הקבועים -שמגיעים מדי שנה לטקס בחצר עבו, המנוהל בשנים האחרונות ע"י עו"ד רפאל עבו, דור שישי למסורת בת 188 שנה – נוהגים לומר-"מי שלא ראה את שמחת התורה בבית עבו בערב לג בעומר, לא ראה שמחה מימיו…". והשנה, אמרו, השמחה הייתה יותר גדולה משנים קודמות, בסימן היציאה מהקורונה, ללא הגבלת חוגגים וריקודים משוחררים ממסכות.
איש לא צפה את הבאות.
איש לא צפה מה יחווה הספר כשיונח במקומו הקבוע בבית הכנסת שבקבר הרשב"י ויחווה את ההילולה סביבו ששיאה בהדלקת החצות, וה"חלאקה"- התספורת הראשונה של תינוקות בני שלוש. איש לא צפה את הבאות.
הטקס בבית עבו פרץ את גבולות השמחה אחרי שנת הקורונה הקשה. הבית התחדש השנה ב"קיר תולדות המסורת"- קיר תולדות המסורת מהדור הראשון ב 1817 ועד היום, בתצוגה מרהיבה של לוחות זכוכית אקרילית עדכנית בתוך הבית פרי יוזמה וביצוע של רפאלה עבו-עברון (דור שישי למסורת). הקיר זכה להתעניינות עצומה מן הקהל וצולם ללא הרף.
בחוץ, על מדרגות כיכר עבו בחזית הבית, הצטופפו בהתרגשות תלמידי המרכז הרב תחומי עמל צפת ע”ש בגין בליווי מורתם ספיר לרדו והקשיבו רוב קשב לסיפור המרתק של אבות משפחת עבו. מדי פעם נראו מבעד לשער החצר המלאה באדם והציצו בעניין בנערי הישיבה התיכונית “חורב“, ירושלים, בני כיתתו של שהם עבו, מבניו הצעירים של מחזיק המסורת, שהפליאו בריקודים סוערים . כך נראה איחוד לבבות אמיתי של אורחים מכל גוני הקשת הישראלית: דתיים וחילונים, נשים וגברים, מן הימין והשמאל, כולם היו לעם אחד בריקוד בלתי נגמר לצלילי להקת כליזמר חדשה – "הכליזמרהישראלי" שהלהיבה את הקהל הרב בשמחת רווחה של סיום הגבלות הקורונה.
כל האירוע הססגוני הזה, פיסה נדירה של אחדות לאומית בימי התנצחות פוליטית בלתי נגמרת, שודר בפיסבוק בשידור חי ביוזמתו הברוכה וביצועו המוקפד של איתן כפיר מארכיון צפת. איתן , שעושה באהבה אין קץ ימים כלילות למציאת עוד ועוד חומרים חדשים על מורשת עבו, מתחבר לשרשרת עושי המצוות שאינם בני משפחה, שמוקירים את מורשת בית עבו . למי שהחמיצו את האירוע במקום, הנה קישורים לשידור שבוצע בשלושה חלקים בתוך ומחוץ לחצר: חלק ראשון…. חלק שני, וחלק שלישי
קונסול צרפת בישראל, פטריס סרוונטי, שנשא מילים חמות (כל התודות לאלין סוויסה לבית עבו, שמדי שנה מתרגמת את דבריו לעברית באירוע), החזיק בהתרגשות את ספר התורה, בייצגו את הפן הקונסולרי- צרפתי של משפחת עבו שעזבה מעמד מפואר באלג'יר ועלתה ב 1817 לצפת עיר הקודש, ממניעים ציוניים. המשפחה הגיעה נושאת תפקיד קונסולי צרפת בגליל הארץ- ישראלי.
בו זמנית כיהנו כרבנים ראשיים של צפת והפכו חיש קל למנהיגי הקהילה היהודית בצפת שאיחדו וגיבשו אותה.. אולי הגיע הזמן שהאחדות הזו תחזור – כך נאמו כמעט באותן מילים ראש העיר צפת, שוקי יהושוע אוחנה, ממלא מקומו הרב שלמה חדד, הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, הרב נהוראי יו"ר המועצה הדתית של צפת ואישי ציבור נוספים. הכול הדגישו את חשיבות האחדות היום יותר מכל זמן אחר והזכירו את הסיבה לפרוץ מגפה עתיקה יותר מהקורונה – מגפת האסכרה (דלקת דרכי הנשימה) שהמיתה 24 אלף מתלמידי רבי עקיבא "משום שלא נהגו כבוד זה בזה". המגפה פסקה במפתיע בדיוק בל"ג בעומר.
יש אומרים שתלמידי רבי עקיבא הבינו את טעותם ותיקנו את דרכיהם. ויש מצהירים בלהט שלכך אחראי הרשב"י, מתלמידי רבי עקיבא, שניחן במתנה מיוחדת- ביטול גזרות כשהוא עומד חוצץ בעקשנות מול החלטות הקב"ה…
שלמה חדד ויצחק ורד 2021
בפעם ה 188 צעדה התהלוכה ברחובות צפת בליווי הכליזמרים, שירה וריקודים כשספר התורה העתיק נישא אל על ביום חגו: ערב ל"ג בעומר. בדיוק בערב ל"ג בעומר 1833 הוענק למשפחה ספר תורה עשוי כסף מתנה מתושבי צפת שהוצא בתהלוכה מפוארת והובל על גבי חמורים למירון לקבר הרשב"י, מגדולי הצדיקים של עם ישראל. אדמת קבר הרשב"י נגאלה במאה ה-19 ע"י משפחת עבו בכסף מלא מידי הערבים, יחד עם שאר אדמות מירון, ראש פינה, יסוד המעלה ועוד. מאז ועד היום לא פסקה התהלוכה לצעוד – בימים טובים, בימי פרעות, ברעידות אדמה, בימי מלחמות ישראל ואף בימי פיגועים.
בשעה שש לפנות ערב הגיעה התהלוכה השנה לישורת האחרונה – למבואות העיר.
ספר התורה, המקושט בפרחים ובעשרות מטפחות מהקהל, עטור סוכריות שנזרקו לעברו ומדיף ריחות עדנים מבשמים שהותזו עליו כמנהג – הגיע למכוניות המקושטות שיובילו אותו לקבר הרשב"י במירון להילולה המסורתית. הכול נראה ונשמע כרגיל. כמו 187 הפעמים הקודמות.
כמה שעות לאחר מכן, כשההילולה במירון בעיצומה – אירע האסון. אלפים נלכדו בצפיפות של המעבר הצר בחלקו הדרומי של הקבר וקרסו כמגדל קלפים זה על זה. צעקות הזוועה "אני לא יכול לנשום!" החרידו את ההר, המורגל בצעקות שמחה ואקסטזה, שירה אדירה והתנועעות בשיכרון חושים של רבבות חליפות שחורות עטורות זקנים וכובעי לבד. ההר התבונן בשתיקה תמהה, לא מבין את האירוע שפצע את גבו וקעקע אותו בשריטות של דם.
אין זו הפעם הראשונה ששמחת ל"ג בעומר כרוכה יחדיו באסון. תהלוכת ספר התורה מבית עבו ידעה בכל שנות קיומה סמיכות לאסונות – לפניה או לאחריה. רעידת האדמה הגדולה ("הרעש הגדול") ב 1837 שהחריבה כמעט את כל הרובע היהודי בצפת – הותירה את בית עבו שלם. היחיד ברובע. מה שאפשר למרבה הפלא באותה שנה את קיום התהלוכה בערב לג בעומר!
ספר התורה של משפחת עבו מגיע למירון
בשנת 1911, לאחר סיום התהלוכה והבאת ספר התורה למירון, קרס מעקה בקבר הרשב"י גדוש אלפי החוגגים וגרם למות 11 בני אדם ופצועים רבים. ב 1974 בזמן הטקס בבית עבו בערב ל"ג בעומר, עשו את דרכם לבית הקברות למרגלותיו 22 ארונות של תלמידים בני העיר, שנרצחו בפיגוע במעלות יום לפני הטקס והובאו למנוחה אחרונה בדיוק בזמן הטקס בבית עבו. דילמה קשה עמדה בפני מחזיק המסורת דאז, יוסף עבו-עברון ז"ל, אם להוציא את ספר התורה ביום אבל כזה. אך ההחלטה הייתה – לא נישבר – הטקס יתקיים בכל מחיר. וכך היה.
ל"ג בעומר תשפ"א 2021, יצר שוב סמיכות קורעת לב בין שמחה לאבל. האסון הפעם במרחק שעות ספורות מסיום התהלוכה. צילום של ספר התורה של עבו שמוכנס למקומו המסורתי בקבר הרשב"י למשך הילולת הלילה, הופך למצמרר כאשר קצת מאוחר יותר נרמסו למוות 45 נפשות בגלל דוחק ביציאה מהמתחם.
ושוב השמחה והיגון נכרכים יחדיו. הפרשנויות כרגיל רבות ומגוונות, אך זהו הזמן להפגין סולידריות. לא נותר לנו רק לנחם את המשפחות ששכלו את יקיריהן, להתפלל לרפואה שלמה של הפצועים ולקוות בלב שלם שבשנה הבאה נחזור לברך איש את רעהו ב "לג שמח!" מי יתן ששמחת התהלוכה מבית עבו למירון בפעם ה 189 תהיה כרוכה אך ורק בששון!
[/av_textblock]
[/av_one_full]
לקראת יום שחרור צפת 2021, החלטתי להגדיל ראש ולהעניק לעיר אבותיי (ואבות אבותיי) את מפת העמדות האינטראקטיבית – גרסת האונליין – ללמידה מרחוק ומקרוב כאחד! הגרסה הראשונה היתה מעט "רזה", אך יחד עם ארז נחמיאס המקסים – מנהל פסגה צפת, ותחת חזונו של מוטי כהן – מנהל אגף החינוך, שאימץ את הרעיון במהירות, הפקנו באמצעות אפליקציה דיגיטלית מיוחדת, את מפת העמדות בתש"ח. כל עמדה מסומנת בספרה צהובה – שהיא נקודה חמה – ובה תמצאו טקסט המספר את סיפור העמדה, גלריית תמונות, וכפתור לסרטון מפי לוחמי צפת. המפה חולקה לכל תלמידי העיר באמצעות QR קוד, וביום שחרור צפת, שתוכנן לפרטים בהובלתו של מר שוקי יהושוע אוחנה ראש העיר, התפצלנו – צאצאי המשפחות הוותיקות, לוחמי תש"ח, אנשי חינוך ובכירי העירייה, ובהפנינג מרתק העברנו הדרכות קצרות בכל העמדות לכל תלמידי היסודיים. היום הסתיים בעירייה, בברכה אישית של ראש העיר לכל המשתתפים והעושים במלאכה, ובהבטחה חגיגית להנחיל לנוער תוכנית לימודים ייחודית וחוויתית על מורשת צפת. על הרשמים מאותו יום – בעמדת בית עבו – שם הצגנו בן דודתי ואני את סיפורה של משפחת עבו ולוחמיה – רפאל עבו – מפקד משמר העם בתש"ח, זאב כהן – מ"כ וסייר שנפל בהתקפה הראשונה על המצודה, צבי עבו – לוחם בעמדת אשתם – תוכלו לקרוא בהמשך
רפאל פינקלשטיין: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". את המילים הללו אמר, לא אחר מאשר, יגאל אלון, שפיקד על מבצע יפתח שבמסגרתו שוחררה צפת. מכאן אנו מבינים את החשיבות של שמירה על קשר עם העבר ועל הנחלתו לדור הצעיר, על אחת כמה וכמה כאשר העבר כל כך מפואר והוא ממלא את הלב בגאווה!
בעיקר גאווה, וגם הרבה סיפוק, זה מה שהרגשתי, כשעמדתי מול עשרות התלמידים שהגיעו לעמדה בבית עבו.
רפי פינקלשטיין עמדת בית עבו
אין תמורה גדולה יותר לנותן, מאשר לראות שפעולתו התקבלה בברכה.
הסקרנות שגילו תלמידי צפת הצעירים והניצוץ שהיה בעיניהם, למשמע סיפורי הגבורה והתושייה של תושבי צפת בזמן מלחמת השחרור ובתקופה שקדמה לה, העידו יותר מהכל, שהיום הזה הוא בעל חשיבות עליונה ואין בליבי ספק שהוא תורם רבות לעיצוב דמותם ולקשר שלהם עם העיר.
הסיפור של שחרור צפת, צריך להמשיך ולהיות מסופר הלאה מדור לדור.
בעיניי, שימור העבר של העיר הוא חלק מההווה וצריך להיות חלק משגרת היום-יום בה, זאת למען עתידה. במיוחד כשלצפת יש נכסים רוחניים רבים שמייחדים אותה כל כך, והעבר המפואר שלה, הולך לפניה ומהווה מקור משיכה והשראה לרבים.
במסגרת זאת, כבן למשפחת עבו, אני מרגיש צורך להעלות בפני פורום נכבד זה, עוד פנינה מכתר תפארתה של העיר – מסורת ל"ג בעומר.
זאת מסורת שהמשיכה להתקיים בכל מצב ובכל תנאי – תחת שלטון הטורקים, תחת שלטון האנגלים, בעתות מצוקה, בזמני מלחמה וגם בעת מגיפה עולמית. התהלוכה תצא השנה, איה"ש, בערב ל"ג בעומר, יום חמישי ה-29/5/2021, בפעם ה-188 ברציפות מאז שנת 1833 מבית עבו, לקבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון. אנחנו, בני משפחת עבו, נשמח לראות יותר מתושבי צפת ואת תלמידי העיר בפרט, מגיעים לקחת חלק בתהלוכה הכל כך מיוחדת הזאת, שהיא חלק בלתי נפרד מהעיר הכל כך מיוחדת הזאת – צפת.
להתראות בבית עבו בערב ל"ג בעומר – רפאל (רפי) פינקלשטיין, בנה של עצמונה עבו ז"ל
מקבץ תגובות על היום הנפלא
שלמה חדד, מ"מ ראש העיר: "עמדת עבו היא אחת העמדות הכי משמעותיות והמחנכות סביב המלחמה לשחרור צפת. משפחת עבו מעמודי התווך של בנין העיר. יש לנו זכות לחזק את ההסברה עם בני המשפחה .רפאלה וכל השבט היקר. צפת כולה מוקירה ומעריכה ותעשה הכל לחזק ולהעצים את הקשר החינוכי!"
מוטי כהן, ראש אגף חינוך: אני מבקש להודות לכל בכירי העירייה ובראשם לשוקי אוחנה ראש העיר ולרוני בן אבו מנכל העירייה, לכל וותיקי העיר ובני משפחותיהם על ההדרכות המעניינות, על המסירות והרצינות ועל המאמץ המיוחד בהעברת המורשת לדורות הבאים.
התגובות שקיבלנו היום מאנשי החינוך ומהתלמידים היו נפלאות ומעצימות וכל זאת בזכותכם. התודה וברכה למארגנים ולשותפים : לחגית בוחניק, לאליהו אוחנה , למנהלי בתי הספר למורים ולמחנכים על שיתוף הפעולה הנפלא. רוני בן אבו, מנכל העירייה: מוטי וצוות החינוך, יישר כח על הפעילות הערכית והחוויתית, כמו כן הארגון הסדר והתוכן …
אוסיף תודה רבה לכל השותפים ברשות ומחוצה לה שלקחו את המשימה במלא הרצינות והמסירות ביום חשוב זה . ארז נחמיאס מנהל פסג״ה צפת : זו זכות ליהיות חלק מהנחלת המורשת הצפתית לדור העתיד 🇮🇱 יעקב שנקמן: שמחתי מאד להגיע שוב לצפת ולהסביר על קרבות המצודה. הרוב הגדול של התלמידים הקשיב בסבלנות. לא ירדתי לבניין העיריה לסיכום, כי עדיין הדרכתי. אחרי הצהרים הדרכתי כ-25 אנשים מטעם ארגון "בשביל הנופלים". 3 שעות של צפת בתש"ח מהמצודה עד בית אונגר ועמדה 7. ליד שלט הזכרון למנחם מזרחי ז"ל קבלנו הסבר חשוב ומרתק מאחותו, גב' אבתר מוטאי-מזרחי. היה מוצלח מאד רפאלה עבו עברון: כל הכבוד ויישר כוח גדול על שימור המורשת וההתלהבות בקרב תלמידי צפת הסקרנים והנהדרים!! שמחנו לקחת חלק ביום כל כך חשוב, בן דודתי ואני, לא הספקנו לעלות לעירייה, אך להתראות בשמחות בערב ל"ג בעומר !! 🙂 👍🌈 רפי פינקלשטיין לבית עבו : אני מבקש שוב לחזק ולשבח את כל העושים במלאכה סביב יום שחרור צפת, על ביצוע נפלא של אירוע חשוב זה.
[av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]
לקראת יום שחרור צפת 2021, קבלו את מפת העמדות האינטראקטיבית!
כל עמדה מסומנת בספרה צהובה – ובה תמצאו טקסט המספר את סיפור העמדה, גלריית תמונות, וכפתור לסרטון מפי לוחמי צפת.
להערות ועדכונים – יש לפנות לרפאלה עבו עברון, עורכת האתר refealla ג'ימל.קום
חג שמח!
[/av_textblock]
בקטע הבא מיומנו של צבי עבו, תיאור חי ממקור ראשון, על מאורעות תש"ח בעיר צפת.
צבי מתאר את ההסתערות על מרכז אשתם, בפיקודו של בנימין גייגר, את המחסור בנשק, את השימוש ברימונים, את המוות האורב בכל פינה, ואת המזל הגדול.
מתוך ויקיפדיה: המרכז המסחרי הישן המכונה בית אשת"ם (ראשי תיבות של "אש תעשיות מתכת") ניצב במורדות הדרום מערביים של הרובע היהודי בצפת. הוא גדול בממדיו, יצוק בטון, מנוקב מיריות בקירותיו, ושונה מבתי הרובע היהודי העתיק הסמוכים .לבניין הייתה חשיבות ביטחונית מכרעת במצור ובקרב על צפת. בהיותו מבנה חזק וגדול המוצב בחזית, מול הרובע הערבי, בגזרה שכונתה "גזרת סטלינגרד" שבו הוצבה גם עמדת בלויגרונד, והיה ברור כי נפילתו תביא לנפילת הרובע.
[pdf-embedder url="https://abbo.ussl.co/wp-content/uploads/2021/04/יומן-אבא-סיפור-הסתערות-מרכז-עם-בנימין-גייגר-28-4-48.pdf" title="יומן אבא סיפור הסתערות מרכז עם בנימין גייגר 28-4-48"]
בעבודות ההכנה בתקופת המצור על העיר הוקמו על הבניין ארבע עמדות שנקראו עמדות "המרכז". אחת על מרפסת הבניין שצפתה על הצד הצפוני והדרומי ועוד שלש עמדות ירי, שנפרצו בקיר הדרומי של המבנה וצפו אל הרובע הערבי. הבניין ספג פגיעות רבות מירי שכוון מהרובע הערבי ומעין זיתים. ביום י"א באדר תש"ח בעיצומה של ההתקפה הערבית על הרובע נהרג מפגיעת צלף, פרג' יהושע אוחנה, בן צפת שהיה מפקד חוליית תת-מקלע סטן, על שמו נקרא יהושע (שוקי )אוחנה ראש העיר של צפת שנבחר ב־2018. בשנת 2020, במהלך עבודות פיתוח סמוך לבניין, התגלתה מנהרה שנחפרה במהלך מלחמת העצמאות מכיוון הרובע המוסלמי, ונועדה להגיע אל מתחת לבניין. המנהרה מסתיימת מספר מטרים לפני הבניין, ונראה שלא הושלמה עקב קריסה בגלל גשמי החורף
צפו בסרטון ובו בנימין גייגר ז"ל מפקד הקטע, מספר על הפריצה למרכז אשתם.
מראיין: רפאל עבו, בנם של צבי ושילה עבו
[/av_textblock]
השנה, שנת 1985. המקום – בית עבו בצפת. ההתרחשות – הוצאת ספר התורה המסורתית, בשנה ה- 152 למסורת, בהובלת יוסף עבו עברון דור חמישי.
שמחים להגיש לכם שני סרטים שונים מאותה התרחשות שמשלימים זה את זה.
הסרטון הראשון צולם במסרטת סופר 8 והוא בן 5 דק, והסרט השני בן 53 דק, צולם במסרטת וידאו בפורמט לא שגרתי.
שני הסרטים הומרו זה עתה לדיגיטל בזמן הסגר, ותוכלו לראות בהם חלק מהדמויות שהבאנו כאן החודש, בסרטון הנדיר משנת 1970, וכמובן דמויות אהובות נוספות. האם תזהו?
סרטון 5 דק' -המרה מסופר 8
בסרטון, בן 5 דק', שרוטט בהתרגשות רבה, נראים רגעים נבחרים מטקס הוצאת ספר התורה מבית עבו בצפת לכיכר עבו, ועבור בין הסמטאות, בואכה מירון. בין הרוקדים ניתן לזהות את חבר הכנסת אבנר חי שאקי, את חיומה פרג', מאיר עברון, יצחק ורד, סבו של ראש העיר שוקי אוחנה המביט בשעונו בקוצר רוח, גלילה בן אורי ואחותה ג'ולי קפלן בנותיה של מרגלית בן אורי, תורג'מן בעל התרבוש מחצור הגלילית, כלייזמר ישראל זוהר, משפחת עבו – יוסף ויהודית עבו עברון ובנותיהן אלומה ורפאלה, דודתי עצמונה פינקלשטיין וילדיה, רפי עבו הילד (ממשיך המסורת הנוכחי בדור השישי) ואחיותיו, משפחת פרג'ון, המוני רוקדים מכל קצוות הקשת, דתיים, חילוניים, עולים מאתיופיה שזו להם השנה הראשונה בארץ ועוד .
צילום: רמי בלס, סאונד: זוהר בלס, בת רפאלה ורמי, דור שביעי למסורת
53 דקות, סרט שהומר מפורמט Beta Movie
בסרט, הוצאת ספר התורה מבית עבו בצפת למירון על ידי יוסף עבו עברון מוביל המסורת בדור החמישי, שר הפנים יצחק פרץ, חבר הכנסת יליד צפת אבנר חי שאקי, צלם העיתונות אברהם ורד, החזן הותיק כרסנטי ז"ל – אביו של מאיר כרסנטי יבד"לא, יוסף אוחנה סבו של ראש העיר הנוכחי שוקי אוחנה המביט בשעונו בקוצר רוח, תורג'מן בעל התרבוש מחצור הגלילית, יצחק ורד, חיומה פרג', מאיר עברון, הרב יעקב חי עבו מקורסיקה ובנותיו, בני משפחת עבו לדורותיהם, כלייזמר ישראל זוהר ועדי סולקין, ועוד רבים וטובים מבני צפת. הדקות האחרונות של הצילומים בוצעו מלמעלה מבעד לחרכי התריס בבית המיתולוגי של מרגלית ופסח בן אורי.
מאת: 
