[av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="] זאב כהן ז”ל, נכדו של מאיר עבו מבתו, גולדה (זהבה), סייע רבות בימי חייו הקצרים להמשכה של מסורת ל”ג בעומר. עוד בילדותו נהג להתנדב מדי שנה ליטול חלק פעיל בעבודות הכרוכות בהכנתו של הטקס המסורתי בבית עבו.בליל רביעי, 6 במאי 1948, בקרב הראשון לכיבוש צפת, התנדב איש ה”הגנה”, זאב, מ”כ וסייר מעולה, להוביל יחידת פלמ”ח לכיבוש “המצודה”, אותה גבעה רמה ששלטה על העיר כולה, והייתה מוחזקת על ידי האויב. הקרב היה קשה ואכזרי והשתולל עד אור הבוקר. עוד בתחילת ההתקפה שמעו אותו זועק “נפצעתי”, ומאז נעלמו עקבותיו. בעוד כל אנשי הפלמ”ח שהוביל, לרבות הפצועים וגופות ההרוגים חולצו משדה המערכה – זאב ננטש למרגלות הפסגה וגופתו נתגלתה רק כעבור חמישה ימים, לאחר שחרור העיר. אבל כבד ירד על העיר צפת. נערכה לו לוויה צבאית וכל תושבי העיר ליווהו למנוחתו האחרונה. (זאב כהן בעמוד "מדור לדור"). תודה מיוחדת לזאב בן אריה כהן (בן אחיו הנקרא על שמו), על סריקת החוברת.
[/av_textblock]
רפאל פינקלשטיין, נכדו של רפאל עבו מפקד משמר העם, מדריך על עמדת בית עבו ביום שחרור צפת, 70 למדינה.
יום שחרור צפת נחוג בצל אירועי "קום המדינה" והוא יום חגה של העיר בעת החדשה, וזאת למרות שלעיר היסטוריה ארוכה פי חמישים לפחות.
לא ניתן להתייחס לנטישת הרוב הערבי את צפת, כאל 'נס' מובן מאליו. כל המכיר את ההיסטוריה שקדמה לאירועי 1948, יודע שהיא היתה רצופה באירועים רבים שהביאו לכך שתושביה הערביים של העיר בחרו לעזוב אותה. שבעיר היה גרעין יהודי עיקש, גאה ובעל תושייה, שסירב להשלים עם המודל של היהודי הנשלט, או הנרדף.
גרעין ותיק זה, היה אחראי לא רק על מעשי הגבורה והלחימה העיקשת, אלא גם על שינוי הסטטוס-קוו בין היהודים לערבים, למרות המגבלות שהציבו השלטונות השונים, הטורקים והאנגלים, כל משטר בזמנו.
מתוך נקודת מוצא זו, הגעתי גם השנה לעיר הולדתי צפת ביום שחרורה, כדי לפגוש את בני הנוער בעמדת בית עבו, בית אבותיי, ולהציג בפניהם את מורשת הקרב הצפתית. להעביר את המסר שלא רק הלחימה ההרואית הביאה לשחרור העיר. שרוח האחדות וה-"לא עוד!" ששרתה על תושבי העיר והנהגתה, היתה פרי תהליך ארוך ומתמשך, יצירתי ומתוחכם שהביא לתוצאה המבורכת של שחרור העיר.
ביום הזה, טיילו התלמידים בין העמדות השונות, המהוות נקודות ציון במלחמה על שחרור העיר, ושמעו סיפורי גבורה מפי הלוחמים עצמם, מפי צאצאיהם, או נציגיהם. אין ספק שאלו הם סיפורים מרגשים, שמציגים את גבורת הלוחמים ואת רוח הקודש והקרב ששרתה עליהם.
התלמידים אשר זכו להגיע לבית עבו, זכו לשמוע גם על ההיסטוריה של העיר שקדמה למלחמת השחרור ולהתוודע לאופן שבו למדו תושבי העיר להגן על עצמם ולהעביר מסר לשכניהם הערבים שמצפת הם לא יזוזו. התלמידים שהגיעו לבית עבו, שמעו מפי, ובסיוע של בת השירות עמית בר, על חלקה של משפחת עבו בהיסטוריה של העיר מאז הגעתה בשנת 1817 ועד פעולותיו של סבי, רפאל עבו, שהיה ממנהיגי הקהילה והקדיש את חייו לענייניה הביטחוניים של העיר. לאחר מאורעות הדמים בתרפ"ט, הגיע סבי למסקנה שהיהודים חייבים להגן על עצמם בנשק חם, והצליח ממש תחת עינם הפקוחה של השלטונות – לאמן את תושבי העיר במסווה של "אימונים באגודת הציידים" ולהכין אותם ליום פקודה!
תלמידי צפת בהדרכה בבית עבו.
אין ספק שהעולם מאוד השתנה ב-70 השנים שחלפו מאז שוחררה העיר. אך למרות השינויים הרבים שחלו בסביבה, ילדי צפת, אינם שונים בהרבה מהילדים שהיו אז, בימים ההם ובימים שקדמו להם. בכל מקום בעולם אוהבים ילדים אוהבים לשמוע סיפורי גבורה להרגיש את השייכות לסיפורים אלו, הבונים בהם גאווה וזהות עצמית. הישיבה על המדרגות בחזית בית עבו והסיור בין כותלי חצרו, החזירו את הילדים לפחות 70 שנים לאחור והמחישו להם את המשמעות של גבורה ותושייה יהודית, מהימים שהביטחון לא היה מובן מאליו כפי שהוא כיום.
ובנימה אישית – ניכר שאגף החינוך בעיר בראשותו של מר מוטי כהן, מכיר בחשיבותו של היום הזה, נערך מבעוד מועד לקראתו ועושה כל שביכולתו להצלחתו. אני מודה לגברת חגית בוכניק על שנרתמה במלוא הכוח להצלחתו של היום ולמר מאיר המאירי, יו"ר עמותת ותיקי צפת שיזם את החיבור לבית עבו – יישר כוח!
כולנו תקווה שהביקור והסיפור יחזקו את הקשר של דור העתיד לעיר ובזכות המפעל המבורך הזה, ימשיכו בני העיר לשאת את מוצאם בגאווה.
כבר 185 שנה שמשפחת עבו, שחיזקה את ההתיישבות בא"י הרבה לפני העליות הראשונות, מובילה את ספר התורה העתיק מצפת אל קבר הרשב"י: "מקווים שגם תרומתנו תגיע לדפי ההיסטוריה" מאת אילנה שטוטלנד, מעריב
התהלוכה בשנה שעברה
"התנועה הציונית נחלה הצלחה בלתי רגילה, אבל המחקר ההיסטורי מתעלם משלבים הרבה יותר מוקדמים, שיש בהם את כל הרכיבים של המפעל הציוני: יסודות רוחניים ומעצבים, יישוב הארץ, כיבוש הארץ וחקיקה בעלת צביון לאומי. שושלת עבו, שהגיעה לצפת 50 שנה לפני העליות הציוניות, היא דוגמה מובהקת לכך", אומר ד"ר יוסף שרביט, מרצה במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר־אילן ובמכללת אפרתה.
ביום רביעי הקרוב, 2 במאי, ערב ל"ג בעומר, ב־12 בצהריים, תתקיים זו השנה ה־185 ברציפות התהלוכה המסורתית של ספר התורה העתיק, מבית עבו בצפת אל קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. תהלוכה זו, שנערכה לראשונה בשנת 1833, מסמלת באופן רשמי את פתיחת חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון.
התיישבותה בצפת של משפחת עבו, מהמכובדות והאמידות באלג'יריה, תרמה רבות לחיזוקה ולביטחונה של הקהילה היהודית במקום ומילאה תפקיד חלוצי בייזום ההתיישבות היהודית החקלאית בגליל ובעמק החולה. זה החל ברב שמואל עבו ורעייתו שמחה ז"ל, שהגיעו לארץ ב־1817 מאלג'יר. במשך שלושה דורות רצופים שימשו בני המשפחה קונסולים של צרפת בגליל תחת המשטר העותמאני. המסורת המשפחתית, שמקורה במחצית הראשונה של המאה ה־19 שנשמרת עד היום, היא כאמור תהלוכת ספר התורה העתיק בערב ל"ג בעומר.
הרב מאיר עבו (מימין) והרב רפאל עבו (משמאל לספר התורה) בתהלוכת ל"ג בעומר,1946
מאחורי מסורת התהלוכה עומד סיפורה הייחודי של המשפחה הענפה. "משפחת עבו הייתה משפחה רבת־פעלים וזרועות בארץ ישראל של המאה ה־19", מספר ד"ר שרביט, חוקר יהדות אלג'יריה. "הרב שמואל עבו, מייסד השושלת, היה מעורה מאוד בפעילות במרקם העותמאני, והיה גם ממנהיגי הקהילה היהודית בגליל. הייתה לו השפעה מאוד גדולה. הוא הקדים בכ־60־70 שנה את יהושע חנקין בגאולת קרקעות בגליל".
גם מחוץ לארץ
"בתחילת המאה ה־19, הרב שמואל עבו קנה 7,000 דונם של אדמה חקלאית בכפר מירון ועודד עשרות משפחות יהודיות יוצאי כורדיסטן להתיישב במקום", מסביר ד"ר שרביט את תחילת המסורת של התהלוכה. "לאות הוקרה על פועלו העניקה לו הקהילה בצפת ספר תורה על שמו, ובערבי ל"ג בעומר הובל ספר תורה זה מבית כנסת בצפת למשפחת עבו, ומשם לבית הכנסת של רבי שמעון בר יוחאי במירון".
ברבות הימים, לפני כ-110 שנים, נתרם ספר תורה על ידי הרב יצחק מרדכי עבו, בנו של הרב שמואל עבו, וספר תורה זה נישא עד היום בתהלוכה.
נינו של הרב מרדכי עבו, עם ספר התורה המסורתי של המשפחה
"הרב שמואל עבו גם שיפץ שם את המבנה המקורי של מתחם הקבר של רבי שמעון בר יוחאי", מספר עו"ד רפאל עבו (47), תושב נווה דניאל ודור שישי לשושלת עבו המפוארת. "הוא היה ציוני נלהב, חדור רצון להתיישב בארץ ולסייע ככל שהוא יכול בגאולת קרקעות ורכישתן מידי הערבים, וגם ליהודים ולכל התושבים שגרים בארץ שפנו אליו לעזרה. הסיוע שלו ושל הדורות אחריו היה לא רק ליהודים, אלא גם לערבים תושבי הארץ. לכן גם הערבים לאורך שנים כיבדו את התהלוכה וליוו אותה. גם בימי הפרעות הקשים הם אפשרו לתהלוכה להתקיים בזכות הכבוד למשפחת עבו. כל שושלת משפחת עבו המשיכה את המסורת של הרב שמואל עבו. כיום יש בעיר העתיקה בצפת את בית עבו ההיסטורי, ואנחנו פועלים במרץ כדי להפוך אותו למרכז מבקרים שיספר על תולדות משפחת עבו ותרומתה ליישוב היהודי".
רפי עבו מחזיק המסורת בדור השישי, יוסף עבו עברון ז"ל מחזיק המסורת יובל שנים בדור החמישי
כיום מי שמוביל את התהלוכה הוא עו"ד עבו עצמו. "אחרי הרב שמואל עבו, המסורת עברה לרב יעקב חי עבו, לרב מאיר עבו, ולרפאל עבו", הוא מספר. "לרפאל היו שני בנים, אבא שלי צבי עבו ז"ל, ודוד שלי, יוסף עבו־עברון ז"ל. המסורת עברה לדודי יוסף, ועם פטירתו, זה עבר אלי.
"זו תהיה השנה החמישית שאוביל את התהלוכה", אומר עו"ד עבו. "בהתחלה היו יוצאים מביתו של הרב שמואל עבו עם ספר התורה, מגיעים למירון ברגל, נשארים שם כמה ימים ואז חוזרים לצפת עם ספר התורה. לאחר שהגיעו הרכבים הראשונים לצפת בתחילת המאה ה־19, הפסיקו לעלות ברגל. אחרי רעידת האדמה המפורסמת בצפת ב־1837, שבה הרבה בתי כנסת ובתים נחרבו והיו גם הרבה הרוגים, הרב שמואל עבו השקיע את כל כוחו, מרצו והונו כדי לשקם את צפת, וזה העצים עוד יותר את חשיבות התהלוכה".
כיצד נראית התהלוכה?
"אנחנו מקיימים טקס מאוד מיוחד בבית עבו. לאחר הטקס יוצאים בתהלוכה עם ספר התורה העתיק בעיר העתיקה, ולאחר מכן ברחוב הראשי של צפת", מספר עו"ד עבו. "בתום התהלוכה, כשאנו מלווים על ידי משטרת ישראל, אנחנו מגיעים למירון וממשיכים עם התהלוכה עד לקבר של רבי שמעון בר יוחאי. אנחנו מניחים את ספר התורה בארון קודש שצמוד לקבר, וההגעה שלנו לקבר מציינת את תחילת החגיגות במירון".
כמה אנשים ישתתפו בתהלוכה?
"צפויים להגיע כמה אלפים. מגיעים מכל הארץ וגם מחוץ לארץ. זה שנים רבות הטקס שפותח את התהלוכה בבית עבו זוכה לאופי ממלכתי, ומגיעים אליו שרים, חברי כנסת, ראש העיר, הרב של העיר ואישי ציבור רבים. בין המסורות שהשתרשו בתהלוכה שלנו ישנה הנצחה של המרגל אלי כהן בזמן התהלוכה על ידי שירה. בשנה שעברה בפעם הראשונה אלמנתו של אלי כהן, נדיה, ואחיו, אברהם, הגיעו והשתתפו בתהלוכה וגילו שאלי כהן מונצח אצלנו מאז מותו. התהלוכה הזאת גם מאחדת את כל העם. משתתפים בה נשים וגברים, דתיים וחילונים. זוהי תהלוכה מאוד חגיגית, שמלווה בנגני כליזמרים, תושבי צפת מחלקים חינם אוכל לבאי התהלוכה, יש ניגונים מסורתיים. מדובר באירוע מאוד מיוחד ואותנטי".
מה התהלוכה הזאת מסמלת עבורך?
"הרב שמואל עבו היה איש בעל ערכים של ציונות, תרומה לעם ישראל, עזרה וסיוע ליהודים. הערכים האלה הונחלו גם לדורות שבאו אחריו, והתהלוכה הזאת מסמלת עבורי את אותם ערכים חשובים".
הלכו לאיבוד
עו"ד עבו אומר שלצערו, מורשת עבו המפוארת, בת 200 שנים של חלוציות, התיישבות, ציונות וערכים של הצלת יהודים, לא נרשמה בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל ולא קיבלה מקום מכובד. "במסגרת ועדת ביטון להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך שמונתה בפברואר 2016 על ידי שר החינוך נפתלי בנט, ניתנה המלצה מכובדת בעניין מורשת עבו", הוא מספר. "כרגע אני מנסה מכל הכיוונים להטמיע את זה, ועדיין לא מצליח. אנחנו שואפים שהנושא הזה יוחדר למערכת החינוך. כבר ב־1858, 20 שנים לפני הקמת פתח תקווה שמוגדרת כאם המושבות, הרב שמואל עבו הקים יישוב יהודי חקלאי ותורני במירון, שבו עולי כורדיסטן היו עובדים במשך היום את האדמות ובלילה יושבים ולומדים. אני מאוד מקווה שגם תרומתה של מורשת עבו לציונות ולהתיישבות תמצא את מקומה בדפי ההיסטוריה בבתי הספר ובכלל".
"היישוב הישן הספרדי היה מסד לציונות, שקדמה לציונות שאנחנו מכירים אותה בספרים, דהיינו הציונות המזרח־אירופית", אומר גם ד"ר שרביט. "ליישוב הישן הספרדי היו כל הסממנים של מה שנקרא היישוב החדש הציוני. היישוב הישן הספרדי היה כבר מבשר הציונות במלוא מובן המילה. אנשיו היו מעורים מאוד ביישוב היהודי, הם היו אנשי מעש תוך כדי היותם אנשי חזון, ולא הייתה כל סתירה בין היותם אנשים דתיים לבין היותם אנשים ששאפו בסופו של דבר להקים כאן מדינה. לא רק משפחת עבו הלכה לאיבוד במערכת החינוך. האמירה שהכל התחיל ב־1882, בעלייה הראשונה, מסיחה את הדעת מן השלבים היותר מוקדמים של התפתחות היישוב, במיוחד על ידי יהודים מגורשי ספרד".
כאמור, עו"ד עבו החליף בהובלת התהלוכה את דודו, יוסף עבו־עברון ז"ל. יהודית עבו־עברון, אלמנתו של יוסף, הייתה צמודה לבעלה במשך 50 שנה בהכנות לתהלוכה. גם השנה היא תשתתף בה, כמובן.
מחזיק המסורת, רפי עבו עם יהודית עבו עברון,דודתו.
"מסורות אסור להפסיק", חורצת עבו־עברון. "אני זוכרת שלקראת אחת התהלוכות הייתי צריכה להכין את החצר של בית עבו, שלא גרו בו שנים. זה אומר לסייד, לנקות, והכל בזמן קצר. עמדתי בהריון בחודש השמיני עם רצפה מלאה מים, אבל זו הייתה עבודת קודש בשבילי".
אילו מקרים מרגשים זכורים לך מהתהלוכות?
יהודית מבקשת משאלת לב
"הייתי מקשטת את ספר התורה, והיו באים אלי אנשים כדי שאבקש עבורם שהבת שלהם תתחתן מהר, שתהיה לידה קלה, וכל מיני דברים שקשורים לבריאות. בכל שנה יש לי 20 בקשות, וכבר התחלתי את הבקשות גם השנה. כמו כן, אני זוכרת שבאחת השנים ירד גשם שוטף לפני התהלוכה. מישהי שאלה את בעלי איך נעשה תהלוכה בגשם, ואז הוא ענה ש'ברגע שהתהלוכה תצא, אז תצא גם השמש ולא יהיה שום גשם'. הוא אמר לה שיש לנו מסורת, שהגשם לא יהרוס מסורת זו, והגשם אכן פסק. אני גם זוכרת את הפיגוע באוטובוס של ילדי אביבים בשנת 1970, שאירע יום לפני התהלוכה. כיוון שאי אפשר להפסיק את המסורת, היינו מוכרחים לצאת עם התוף והנגינות. הסתכלנו למטה וראינו את הלוויות, ולמרות העצב הגדול התהלוכה המשיכה".
רפי פינקלשטיין נושא דברים ביום שחרור צפת 2017 בשם משפחת עבו
כבוד ראש העיר, מר אילן שוחט,
כבוד הרב הראשי לצפת, הרב שמואל אליהו
יו"ר עמותת ותיקי צפת, מר מאיר המאירי.
אורחים יקרים.
אנחנו מציינים היום 69 שנים לשחרור צפת. כאשר למעשה לעיר הזאת יש היסטוריה בת מאות שנים. לא ניתן להתיחס לשחרור העיר בלי להתיחס לאלו שישבו בה הרבה לפני הימים של קום המדינה. הערב הזה הוא בסימן פועלה של משפחת עבו לדורותיה בכלל ורפאל עבו בפרט.
אני גאה לעמוד כאן כנציג משפחה זאת, אשר אהבת הארץ ואהבת האדם זורמות בעורקיה.
שאול טשרניחובסקי כתב: "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו".
נוף מולדתי, העיר הזאת, צפת, בנה של עצמונה ז"ל בת רפאל ז"ל, לבית עבו.
השנה אנו מציינים את השנה ה-200 להגעתה של משפחת עבו מאלג'יר לצפת, בשנת 1817.
בימים ההם היתה משפחת עבו, משפחה אמידה ועסקיה נפרשו על פני מדינות רבות ובזכות קשריה עם הממשל הצרפתי מונה ראש המשפחה, הרב שמואל עבו, להיות קונסול צרפת באזור.
שמואל עבו ניצל בחוכמה את מעמדו הכלכלי ואת מעמדו הדיפלומטי, על מנת לתמוך ולקדם את הישוב היהודי בימים ההם בארץ ישראל.
במסגרת זאת, הוא גאל אדמות בגליל ויישב עליהן משפחות יהודיות ותרם לבנייה ושימור של אתרי מורשת יהודית, כדוגמת קבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון.
לאחר רעידת האדמה שפקדה את צפת בשנת 1837, הוא סייע בבניה מחודשת של העיר ושיקם את הריסות בית הכנסת הספרדי של האר"י.
גם בניו ובדורות שאחריו, המשיכו את דרכו ואת דרך המשפחה ופרסו מטריית הגנה על הישוב היהודי בגליל, בתקופה שלפני קום המדינה וסיפורים רבים שזורים לאורך התקופה, על האופן שבו הגנו בני משפחת עבו על תושבי הגליל, מפני רדיפות הטורקים והאנגלים.
במשך שנים רבות שימש בית עבו, שמעל שערו התנוסס דגל צרפת, מקלט לרבים, לא רק ליהודים, מפני התנכלויות השלטונות.
כהוקרת תודה למשפחת עבו, העניקה לה הקהילה היהודית בצפת, ספר תורה מעוטר. ספר זה יוצא בערב ל"ג בתהלוכה מסורתית, מבית משפחת עבו בצפת, לקבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון. השנה תהיה זאת השנה ה-184 ברציפות בה מתקיים הטקס. הגעת ספר התורה של משפחת עבו למירון, מהווה, עד היום, את האות לתחילת חגיגות ל"ג בעומר.
זוהי מסורת ייחודית בארץ ואולי בעולם כולו, שמתקיימת לאורך זמן כה רב. והיא מקור לגאווה ולרציפות הישוב היהודי בארץ ישראל וחלק בלתי נפרד מההווי של העיר צפת.
רפאל עבו, נולד בצפת בשנת 1900, דור רביעי לשושלת בית עבו ולמסורת מובילי הוצאת ספר התורה מבית עבו בצפת למירון בערב ל"ג בעומר.
רפאל הקדיש את עיקר זמנו לענייניה הביטחוניים של הקהילה היהודית בעירו והיה דמות הירואית בצפת, פטריוט ציוני גאה שהקדיש את חייו לארץ ישראל ולמדינה וזכה לכבוד ולהערצה מיהודים וערבים כאחד.
הוא נמנה עם ראשוני השוטרים העבריים, סיים בהצטיינות בית ספר לקצינים בביירות, ייסד את סניף מכבי בצפת ובו אימן צעירים לשורות ההגנה, הקים את "התאחדות הנוער למען צפת" והתעמת עם מדיניות ההבלגה.
כלקח ממאורעות תרפ"ט, בהן הוא לקח חלק בפעולות החילוץ וההצלה, ייסד מיד לאחר מכן, את "אגודת הציידים העבריים", מסווה יצירתי של פעילות ספורט וציד, לצורך אימון יהודים לשימוש בנשק חם.
לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, הוא התמנה למפקד "משמר העם" וניהל אותו עד תום מלחמת השחרור.
עם קום המדינה פיקד על הג"א בחבל צפת וניהל את סניף משרד האוצר וסניף משרד המיעוטים בצפת.
סבי נפטר בצפת בכ"ד בשבט תשכ"ד (7 בפברואר 1964), אני לא זכיתי לראותו אבל בהלווייתו נכחו המונים מבני צפת, שבאו להוקיר לו תודה וכבוד אחרון.
הוא הותיר אחריו שני בנים: יוסף וצבי ובת אחת עצמונה. שלושה מתוך תשעת נכדיו נקראים על שמו.
בשמי ובשם משפחת עבו, אני רוצה להודות למארגני הארוע על שבחרו בשנה זו לקיים ארוע זה כהוקרה למשפחת עבו ולבנה רפאל וקורא לכולכם ולכל תושבי צפת להצטרף אלינו ולקחת חלק פעיל בטקס ובתהלוכה בערב ל"ג בעומר יום שישי 12/5 בשעה 11:00.
תודה רבה.
המקום: כיכר עבו. רפי פינקלשטיין, מבני הדור השישי של שושלת עבו, מספר לתלמידי צפת את סיפורי הגבורה של השושלת באירוע מיוחד לציון יום שחרור צפת 2017.
L'ambassadeur de France mr. Alain Pierret en accordant L'ordre national du Mérite à mr.Joseph Abbo le 16 mai 1987
Mr. Joseph. Abbo,
Vous êtes né à Jérusalem et vous avez participé aux combats qui ont conduit à la libération de votre pays, à la création de l'état D'Israël en 1948 et là encore, quelle coïncidence pour moi de venir en ce jour où nous célébrons le 39- anniversaire de la création de l'Etat d'Israël, Etat, comme je le dis' à la naissance duquel vous avez vous mêmes personnellement, et je suis persuadé, beaucoup d'entre vous ici, ont participé directement
La famille Abbo comme mr. le maire vient de le rappeler est originaire d'Algérie et elle a pris et gardé cette nationalité Française dont ici quelques représentants, les consuls, l'attaché des forces armés,un membre de l'ambassade sont venus manifester autour de vous la sympathie que nous avons pour vous, pour votre famille.
Après la guerre vous avez occupés divers postes dans l'administration, et je crois que ce qui marque le plus votre carrière, ce le fait que vous travaillez, vous avez travaillé pour le ministre de la défense et notamment en qualité de porte-parole des Industries militaires Israéliennes
Le fait que la famille Abbo ce soit installée à Safed justement, ce retour aux origines, ce retour aux sources, mais que vous avez gardé vous même cette nationalité Française a travers les décennies et comme le disait mr. le Maire, depuis plus d'un siècle et demi maintenant, a conduit la Municipalité à travers les responsabilités que l' un de vos ancêtres a occupé en tant qu'agent consulaire de France à Safed et à Tibériade, ce qui est quand même, sur le plan Historique, quelque chose de très sympathique
ça nous rappelle que la France a été présente dans ce pays à travers les ages et que en particulier depuis quelques dizaines d'années, nous essayons, nous avons essayé de retrouver et de maintenir cette présence en tant que nous même, sur le plan religieux' originaire de L'ETAT D'ISRAEL …
Nous avons aussi nos traditions, nos coutumes, notre vie religieuse par le christianisme, nous le retrouvons comme vous sur cette terre ou` nous sommes actuellement, et je pourrais rappeler qu'a quelques kilomètres d'ici nous avons le Liban' où La France a été présente, par l'administration directe pendant plus de 40 ans. Mais par une présence extrêmement étroite, en sorte de symbiose depuis beaucoup plus longtemps, je rappellerai qu'un autre Algérien fameux s'est trouvé à Beyrouth et en Liban autour des années 1860, après avoir été déporté par la France, d'Algérie.
L'orsque Abdoul Kader a été installé au Liban' c'est tout de même, lui grand chef Résistant, on peut le dire, mais également Musulman, que par cette tradition de tolérance dont L'Islam se réclame et que nous aimerions peut-être, de temps en temps, voir de manifestations se produire dans cette région en particulier, Abdul Kader, grâce a son ouverture d'esprit, étant intervenu, précisément en faveur des populations chrétiennes de Beyrouth et de Liban. C'est aussi un souvenir qui compte, je venais à le rappeler.
Mr. Abbo, c'est donc au titre de l'action que votre famille a menée au cours de ces années écoulées, du fait que vous même aussi, vous mainteniez présente très étroitement, très fortement dans cette Galilée dans cette région d'Israel, la présence française, que mon prédécesseur a fait cette proposition de vous décerner une décoration française, l'ordre national de mérite. et c'est pour ça, mr. Joseph Abbo, qu'au nom du président de la république, je vous fais Chevalier À L'ordre National Du Mérite.
יוסף עבו עברון – הדור החמישי למסורת – פותח את חגיגות ל"ג בעומר תשס"ד:
על במת הכבוד, משמאל לימין: יוסף עבו פותח את הטקס, השר גדעון עזרא, השר בני אלון, ראש העיר צפת, מר ישי מימון, הרב שמואל אליהו רבה של צפת, הרב אשר זמל, רבה של לב השרון ובני ציון
חגיגות ל"ג בעומר תשס"ד נפתחו ביום שישי, טז באדר, 7 במאי 2004, באירוע החגיגי של תהלוכת ספר התורה העתיק מבית עבו בצפת לקבר הרשב"י במירון –זאת השנה המאה שבעים ואחת ברציפות. הטקס המסורתי נערך ברוב עם, בנוכחות רבנים, שרים, חברי כנסת, נציגי שגרירות צרפת בישראל, ראשי ערים ומועצות דתיות ומשלחות מיישובי הגליל, הגולן ומאריאל שבשומרון.
בשל קדושת השבת הוקדם הטקס לשעה 12 בצהריים ונפתח על פי הנוהג על ידי נציג משפחת עבו, ממשיך המסורת בדור החמישי, יוסף עבו עברון. שהכריז בפעם ה-41 על פתיחתן הרשמית של חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון, בשנה ה-56 למדינת ישראל והמאה שבעים ואחת למסורת.
יוסף שב וקרא את מגילת המסורת שראשיתה באבי השושלת המשפחתית בארץ, הרב הקונסול שמואל עבו, שהגיע לצפת מאלג'יר ב-1817 ומפעולותיו הברוכות הראשונות, גאולת חלקת קבר הרשב"י במירון מידי הערבים והקמת המצבה ומבנה בית הכנסת הניצבים שם עד היום. לאות הוקרה – העניקה לו הקהילה בצפת ספר תורה על שמו, ובערב ל"ג בעומר 1833 הובל ספר תורה זה לראשונה ברוב הוד והדר מבית עבו לבית הכנסת של הרשב"י במירון. כך נפתחה מסורת מיוחדת במינה העוברת מאב לבן, זה חמישה דורות ברציפות, המסמלת את פתיחתן הרשמית של חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון. תרומתה הדתית לאומית של משפחת עבו לא הצטמצמה בשיקום קברו של הרשב"י במירון ושל מקומות קדושים אחרים באזור – קרא יוסף מתוך המגילה – היא הניחה את היסודות להתיישבות החלוצית החקלאית היהודית בגליל ובעמק החולה והקדימה בעשרות שנים את מפעל ההתיישבות הציוני בדגניה, בכינרת ובעמק יזרעאל (ראה ההגדה לבית עבו –"משפחת עבו וההתיישבות בגליל" מאת ד"ר יוסף שרביט).
השר גדעון עזרא:
הסיפור ההיסטורי של משפחת עבו ותרומתה
להתיישבות היהודית בגליל צריכים להילמד בכל בתי הספר בארץ
השר גדעון עזרא נושא ברכה, תשס"ד, 2004
"אני מודה לידידי, יוסי עבו עברון, על שהזמין אותי להשתתף בחוויה המרשימה הזו של חגיגת ל"ג בעומר," פתח השר, גדעון עזרא, את דברי ברכתו למארחיו והמשיך: "הלוואי, וכולם היו מגיעים הנה ולומדים את ההיסטוריה של חבל ארץ זה, חבל הגליל, אני חושב שהסיפור של בית עבו צריך להילמד בכל בית ספר במדינת ישראל. יש לנו ערוץ היסטוריה בטלוויזיה, וחשוב היה, שהפרק ההיסטורי הזה על תולדות ההתיישבות החלוצית בגליל במאה ה-19 ייכלל בתוכניותיו". "משפחת עבו – ציין – הגיעה לפני שנים רבות מאלג'יר לגליל, ויישוב חבל ארץ זה על ידי היהודים ביוזמתה הינו פרק מרתק וחשוב בהיסטוריה של יישוב הארץ". בפנותו אל ראש העיר של צפת, העיר: "חזון ההתיישבות בגליל צריך להיכלל בתוכניות התיירות של צפת, אני שמח שהוזמנתי לכאן, והייתה זו חוויה מאלפת ומרשימה עבורי. מחובתנו", סיים , "להוסיף ולשמור על כוחנו, להיות חזקים ולשמור על ארץ ישראל".
השר בני אלון:
משפחת עבו מסמלת את הקשר הנצחי של עם ישראל לספר התורה שלו
השר בני אלון מברך את משפחת עבו על שמירת המסורת, 2004, תשס"ד
"זכות גדולה ושיעור גדול בהיסטוריה היא לנו להיות כאן השנה בבית עבו בצפת ולחוש מניין אנו שואבים את כוחנו", אמר שר התיירות דאז, מר בני אלון, בדברי ברכתו. "היכן נמצא עוד אומה בעולם המנשקת ומחבקת את ספר החוקים שלה – את ספר התורה? משפחת עבו ," המשיך, "מסמלת את החיבור לספר התורה הקדוש וכבוד גדול הוא לי להיות שליח ציבור ביום זה ולברך את המשפחה האצילה על שמירת המסורת החשובה הזו."
ראש העיר של צפת – מר ישי מימון: זכותו של הרשב"י ובנו אלעזר תגן על כל בית ישראל
ראשון המברכים, ראש העיר צפת, מר ישי מימון, תשס"ד 2004
ראשון המברכים היה ראש העיר של צפת, מר ישי מימון, ששיבח במלים חמות את משפחת עבו על ושמירת המסורת של הוצאת ספר התורה מביתה בצפת במשך דורות. והביע תקוותו, שיום חגיגי זה וזכותו של הרשב"י ובנו אלעזר יגנו עלינו ועל כל עם ישראל.
רבה של צפת הרב שמואל אליהו: גדולתו של רבי שמעון בר יוחאי הייתה לא רק בתורתו אלא גם בעוז רוחו להתייצב נגד הרומאים
רבה של צפת הרב שמואל אליהו נושא דברים, תשס"ד, 2004
רבה הראשי של צפת, הרב שמואל אליהו, בירך את ממשיכי המסורת של משפחת עבו בדור החמישי, את יוסף ואת יהודית, על דבקותם במורשת אבותיהם לקיים מזה ארבעים שנה ברציפות את מצוות תהלוכת ספר התורה, זאת השנה המאה שבעים ואחת למסורת.. "גדולתו של רבי שמעון בר יוחאי" הטעים הנואם, "התבטאה לא רק בתורה ובכתיבת ספר הזוהר אלא גם בעוז רוחו להתייצב מול שלטונות רומא ולומר את דברו בלי מורא ובלי פחד." הוא סיים בקריאה לכל עם ישראל ליטול דוגמה מהתנא הקדוש, שהאיר פניו לכל דורשיו, לנהוג בסובלנות איש כלפי רעהו ולפתור את המחלוקות שביניהם בחביבות, בחיוך ובאהבה.
הרב אשר זמל רבה של לב השרון ובני ציון: חגיגות ל"ג בעומר בבית עבו חוויה בלתי נשכחת
הרב זמל רבה של רמת השרון ותל מונד מביא את ברכת אזור
"זכות גדולה היא לי להיות פה עמכם היום הזה, להשתתף בחגיגה המסורתית הנמשכת זה חמישה דורות בבית עבו בצפת, כדי לחלוק כבוד לתנא הקדוש, רבי שמעון בר יוחאי".
מנכ"ל משרד הדתות עו"ד מאיר שפיגלר: משחר נעורי גדלתי על ברכי המסורת
מנכ"ל משרד הדתות, מר מאיר שפיגלר, נושא ברכה, 2004 תשס"ד
"בתור נינו של מאיר עבו, ממשיכה של המסורת בדור השלישי – אינני חש עצמי כאן כאורח. החצר הזו זכורה לי עוד מימי ילדותי, ואני גאה להיות כאן היום כנציג משרד ראש הממשלה ומאחל לקהל החוגגים לשוב ולהתכנס בבית זה מדי שנה בשנה בערב ל"ג בעומר".
יוסף עבו עברון – הדור החמישי למסורת פותח את חגיגות ל"ג בעומר תשס"ה
חגיגות ל"ג בעומר תשס"ה נפתחו ביום חמישי, יז באייר תשס"ה 26 במאי 2005 בשעה 13:00 באירוע החגיגי של תהלוכת ספר התורה העתיק מבית עבו בצפת לקבר הרשב"י במירון – זאת השנה המאה שבעים ושתיים ברציפות.
יוסף עבו עברון-הדור החמישי למסורת פותח את חגיגות ל"ג בעומר תשס"ה' מימינו – על במת הכבוד: ראש העיר צפת, מר ישי מימון; רבה הראשי של צפת, הרב שמואל אליהו;הרב ביסטריצקי, רבה של חב"ד; הרב אשר זמל, רבה של לב השרון ובני ציון,יוסף עבו עברון פותח את חגיגות ל"ג בעומר, משמאלו – מנכ"ל משרד הדתות, מר מאיר שפילגר; ראש המועצה הדתית בצפת, מר בנימין מגדיאל
הטקס המסורתי נערך ברוב עם, בנוכחות רבנים, ראשי ערים ומועצות דתיות ומשלחות מיישובי הגליל, הגולן ומאריאל שבשומרון. עפ"י הנוהג נפתח הטקס על ידי נציג משפחת עבו, ממשיך המסורת בדור החמישי, יוסף עבו עברון. שהכריז בפעם ה-42 על פתיחתן הרשמית של חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון, בשנה ה-57 למדינת ישראל והמאה שבעים ושתיים למסורת.
יוסף שב וקרא את מגילת המסורת, שראשיתה באבי השושלת המשפחתית בארץ, הרב הקונסול שמואל עבו, שהגיע לצפת מאלג'יר ב-1817 ומפעולותיו הברוכות הראשונות גאולת חלקת קבר הרשב"י במירון מידי הערבים והקמת המצבה ומבנה בית הכנסת הניצבים שם עד היום. לאות הוקרה – העניקה לו הקהילה בצפת ספר תורה על שמו , ובערב ל"ג בעומר 1833 הובל ספר תורה זה לראשונה ברוב הוד והדר מבית עבו לבית הכנסת של הרשב"י במירון. כך נפתחה מסורת מיוחדת במינה העוברת מאב לבן, זה חמישה דורות ברציפות, המסמלת את פתיחתן הרשמית של חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון.
תרומתה הדתית לאומית של משפחת עבו לא הצטמצמה בשיקום קברו של הרשב"י במירון ושל מקומות קדושים אחרים באיזור – קרא יוסף מתוך המגילה – היא הניחה את היסודות להתיישבות החלוצית החקלאית היהודית בגליל ובעמק החולה והקדימה בעשרות שנים את מפעל ההתיישבות הציוני בדגניה, בכינרת ובעמק יזרעאל. (ראה למעלה ההגדה לבית עבו – "משפחת עבו וההתיישבות בגליל" http://shvilamal.vfr.co.il/?p=1774מאת ד"ר יוסף שרביט).
השמיעו דברי ברכה :
ראש העיר צפת, מר ישי מימון
רבה של צפת הרב הגאון מר שמואל אליהו
רבה של לב השרון ובני ציון הרב הגאון מר אשר זמל
בתום הנאומים והברכות הוחל בטקס הדתי בניצוחו של החזן, מר שלמה חדד, בהשתתפותם של הרב הראשי של צפת, הרב הגאון שמואל אליהו, של הפייטנים, נעימי הזמר, מוסה לוי ושלמה ראובני, ובליווי צלילי הכליזמר של אמן הקלרינט, שמואל אחיעזר. בתום הטקס הדתי והוצאתו של ספר התורה העתיק מארון הקודש פצח הקהל במחול ובזמרה לכבודו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, כשספר התורה נישא אל על בידי המון החוגגים
ומי שלא ראה את שמחת ההילולה בבית עבו בצפת בערב ל"ג בעומר
– לא ראה שמחה מימיו!
אמן הקלרינט שמואל אחיעזר ולהקתו מלווים את התהלוכה מבית עבו לכל אורך מסלולה
חגיגות ל"ג בעומר תשס"ו בצפת ובמירון נפתחו ברוב עם והדר ביום שני, י"ז באייר תשס"ו, 15 במאי 2006, בשעה 13.00 בצהריים בטקס המסורתי של תהלוכת ספר התורה העתיק מבית עבו בצפת לבית הכנסת של הרשב"י במירון בנוכחות רבנים, ראשי ערים ומועצות דתיות, משלחות מיישובי הגליל, הגולן ומאריאל שבשומרון, וקהל רב שמילא את חצר בית עבו ההיסטורית ואת הרחבה הסמוכה.
פתח נציג המשפחה בדור החמישי, יוסף עבו (עברון) את הטקס בפעם ה-43 (ה-173 שנה למסורת), בקריאת מגילת המסורת, שראשיתה באבי השושלת המשפחתית בארץ, הרב הקונסול שמואל עבו, שהגיע לצפת מאלג'יר ב- 1817 ומפעולותיו הברוכות הראשונות הייתה גאולת חלקת קבר הרשב"י במירון והקמת המצבה ומבנה בית הכנסת הניצבים שם עד היום. לאות הוקרה – העניקה לו הקהילה בצפת ספר תורה על שמו, ובערב ל"ג בעומר 1833 – לפני 173 שנה – הובל ספר תורה זה לראשונה ברוב הוד והדר מבית עבו לבית הכנסת של הרשב"י במירון. כך נפתחה מסורת מיוחדת במינה, המסמלת את פתיחתן הרשמית של חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון, ועוברת מאב לבן, זה הדור החמישי ברציפות.
על תולדות המסורת ועל פעולותיו הברוכות של הרב הקונסול שמואל עבו ושל צאצאיו, הקונסולים לבית עבו – בשיקומה של צפת ובהנחת היסודות להתיישבות היהודית החקלאית באזור הגליל ובעמק החולה – ניתן לקרוא בהרחבה באתר "ההגדה לבית עבו", וכן בפרק "משפחת עבו וההתיישבות בגליל" – מאת ד"ר שרביט http://shvilamal.vfr.co.il/?p=3298 .
לקריאתה של מגילת המסורת קדמה השנה ההודעה המצערת על פטירתה ללא עת של בת המשפחה, ג'וליה קפלן ז"ל, לבית בן אורי, בתם של פסח ומרגלית, ונכדתו של רבי מאיר עבו ז"ל, ממשיכה של המסורת בדור השלישי.
נציג הדור החמישי למשפחת עבו יוסף בן רפאל קורא את מגילת המסורת
יוסף בן רפאל, ממשיך המסורת בדור החמישי, קורא את מגילת המסורת
הדור החמישי למסורת, יוסף בן רפאל, פותח את חגיגות ל"ג בעומר תשס"ו, בקריאת מגילת המסורת. על במת הכבוד: מימינו – ראש העיר צפת מר ישי מימון, נציג הקונסוליה של צרפת בחיפה – ז'אן פיליפ, רבה של צפת – הרב שמואל אליהו שליט"א, רבם של חסידי חב"ד בעיר – הרב ביסטריצקי.
משמאל: יהודית, רעייתו של יוסף, ראש המועצה הדתית צפת – בנימין לגזיאל.
השמיעו דברי ברכה
רבה של צפת הרב שמואל אליהו
רבה של צפת הרב שמואל אליהו
"לפי הערכות המשטרה יגיעו השנה למירון כ-600 אלף חוגגים. 60 ריבוא היה גם מספרם של יוצאי מצרים ועלינו לראות בכך סימן ואות לגאולה. ואי אפשר שלא לקשור את המספר הזה למסורת 'בית עבו', אותה מסורת של הובלת ספר התורה מהבית הזה לקבר הרשב"י במירון הנמשכת מזה למעלה ממאה ושבעים שנה ברציפות והמסמלת את פתיחת חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון. מסורת זו היא הגרעין החי שצמח והתפתח מכמה אלפי חוגגים מצפת ומהגליל במאה ה- 19 – שהפכו בימינו ליער העבות הזה של 60 ריבוא עולי רגל מכל קצות הארץ, כן ירבו. ואסיים בדברי ברכה לכל הקהל הנמצא פה עמנו: מי שבירך את אבותינו הקדושים והטהורים, אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה – הוא יברך את כולכם, שתזכו לבריאות ולאריכות ימים – בזכות רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בנו, האר"י הקדוש, וכל יתר הצדיקים, שישפיעו עליכם שפע מזל, ברכה והצלחה ונאמר אמן.
יברך הקדוש ברוך הוא את נכדם של יוסף ויהודית עבו, רוני בן רפאלה, הדור השביעי למסורת, שהגיע למצוות, שיזכה לברכה ולהצלחה ולהמשך המסורת המופלאה הזו, וכן יהיה רצון ונאמר אמן".
ראש העיר צפת, מר ישי מימון
ראש העיר צפת מר ישי מימון
"אפתח בברכה חמה לממשיכה של המסורת בדור החמישי, יוסף עבו- עברון. מסורת בת 173 שנה אינה דבר של מה בכך, והיא ראויה להערכה ולעידוד. כולנו התאספנו כאן, כדי ליטול חלק בתהלוכה המסורתית של ספר התורה העתיק מבית עבו ההיסטורי אל קבר הרשב"י במירון. רבי שמעון בר יוחאי מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא המשיך בדרכו ולאחר מותו הוסיף להטיף נגד השלמה עם שלטון רומי. הוא נידון שלא בפניו למיתה והסתתר עם בנו אלעזר שלוש עשרה שנה במערה ולפי המסורת חיבר שם את ספר הזוהר. רבות מהלכותיו מובאות במשנה והוא הפך לדמות מרכזית בתורת הקבלה.לפי האגדה נתגלו לפניו סודות הבריאה ויום מותו חל בתאריך לידתו, יח באייר, יום ל"ג בעומר. יום זה הפך למוקד עלייה לרגל לקברו של הרשב"י ולהדלקת מדורות לזכרו. כולנו חבים חוב גדול לתנא האלוקי, ותהלוכת ספר התורה מבית זה, בית עבו ההיסטורי, בשירה ובריקודים למירון – מסמלת את הוקרתו של העם, על כל עדותיו, לכבודו של התנא הקדוש".
הרב שאר ישוב הכהן, רבה של חיפה
"קהל קדוש, כבר אמרו אבותינו: 'הנח לישראל, אם לא נביאים הם, בני נביאים – וכולם הולכים לאותו מקום'. אם הקהל הקדוש מתעלה ועולה לרגל לצפת ולמירון – זה מראה שמן השמים נתנו דעתם לעשות כן. הנה בביריה הסמוכה לצפת ישב מרן יוסף קארו שחיבר את ספר הפסק, "שולחן ערוך" אשר הפך לספר החוקים של עם ישראל. גם במנהג זה של חגיגות ל"ג בעומר זכתה העיר צפת, שיבואו אליה ולשכנתה, מירון, כל בני עם ישראל. ומן הראוי לשוב ולהזכיר, שתורת הקבלה נוסדה כאן, והאר"י ותלמידיו התיישבו בעיר הקודש, צפת. והכול בזכות רבי שמעון בר יוחאי. כל עניין המסורת, גם האכסניה הזאת, בית עבו, הפכה מוקד לקידוש שם שמים ולהובלת ספר התורה למירון בערב ל"ג בעומר בזכותו של התנא הקדוש, רבי שמעון בר יוחאי. תחינתנו פרוסה לפניו ולפני תלמידיו, שיבקשו רחמים עלינו מהקדוש ברוך הוא, כדי ששונאינו לא יזכו להשמידנו. ויהי רצון, וההתכנסות הזאת לשם שמים, והובלת ספר התורה מבית זה לכבודו של התנא הקדוש יזכונו למשיח צדקנו במהרה בימינו, אמן".
הרב ביסטריצקי רבם של חסידי חב"ד בצפת
"שמירת המסורת הנה ערך עליון אצל עם ישראל. הודות לכך הצלחנו לשרוד בכל תהפוכות הגלויות במשך מאות בשנים. משפחת עבו ראויה למלוא ההערכה על הקפדתה לשמור על מסורת תהלוכת ספר התורה בערב ל"ג בעומר מזה 173 שנה ברציפות. ואם מזכירים את ספר התורה, אי אפשר שלא לציין שפרשת השבוע הנה פרשת "בהר". כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה לעם ישראל רבו ביניהם כל ההרים על הזכות לשמש במה למתן התורה, ודווקא, הקטן שביניהם, הר סיני הוא שזכה. מכאן אנו למדים שלא הפאר וההתנשאות הם העיקר אלא הענווה והצניעות, ובחלקו של בית עבו ההיסטורי נפלה הזכות, שממנו תצא תהלוכת ספר התורה מדי ל"ג בעומר למירון לא משום גודלו ופארו אלא משום שמירת המסורת הקפדנית של המשפחה הזו מזה חמישה דורות ברציפות. ועל כך הם ראויים למלוא ההוקרה והברכה".
בנימין לגזיאל, יו"ר המועצה הדתית צפת
ברצוני לברך את כל משפחת עבו היקרה בכל מילי דמיטב. הנני שמח להיות שותף למסורת היקרה והמפוארת, ולהנות מחדש כל שנה מהתהלוכה הקדושה. יהי רצון שנזכה להקביל פני משיח צדקנו במהרה, אמן
ז'אן פיליפ סברגס, סגן הקונסול הכללי בחיפה
ז'אן פיליפ נושא ברכה בצרפתית, משמאלו: ראש העיר צפת מר ישי מימון, אלין סוויסה לבית עבו (מתרגמת)
אני מתכבד לברך אתכם בשם ממשלת צרפת והקונסוליה בחיפה. אני שמח להיות כאן, באירוע המרשים הזה, הנמשך למעלה מ- 170 שנה, בהשתתפות נציגי צרפת, ואנו מודים למשפחת עבו הנכבדה המקפידה לשמור על מערכת יחסים תקינה עם צרפת מזה חמישה דורות.
בתום הנאומים והברכות, הוחל בטקס הדתי בניצוחו של החזן, מר שלמה חדד בהשתתפותם של הרב הראשי של צפת, הרב הגאון שמואל אליהו, הרב שאר יישוב הכהן רבה של חיפה, הרב ביסטריצקי – רבם של חסידי חב"ד בצפת ושל הפייטנים נעימי הזמר, מאיר כרסנטי, ונחום ברזל, בליווי צלילי הכלייזמר של אמן הקלרינט, שמואל אחיעזר. בתום הטקס הדתי והוצאתו של ספר התורה עתיק מארון הקודש, פצח הקהל במחול ובזמרה כשספר התורה נישא אל על בידי המון החוגגים.
תמונות מחגיגות ל"ג בעומר 2006 תשס"ו:
יוסף מתכבד בהוצאת ספר התורה מארון הקודש. לשמאלו הפייטן נחום ברזל
מי שלא ראה את שמחת ההילולה בבית עבו בצפת בערב ל"ג בעומר
לא ראה שמחה מימיו
גרסה להדפסה
