[av_textblock size=" font_color=" color="] בית עבו מרכין את ראשו על פטירתו של הדור החמישי, יוסף עבו עברון בן רפאל עבו, עיתונאי וסופר, שהחזיק במסורת הוצאת ספר התורה בנחישות ובחריצות יובל שנים (1964-2014) והלך לעולמו שבעמעש ובשיבה טובה. המסורת עוברת לאחיינו רפאל עבו בן צבי, הדור השישי.
"התהלוכה תמשיך לצעוד".
תהלוכת הוצאת ספר התורה העתיק מבית עבו למירון נמשכת השנה ה-182
יוסף עבו עברון ז"ל ממשיך המסורת בדור החמישי, וע"ד רפאל עבו יבדל"א ממשיך המסורת בדור השישי, אוחזים בספר התורה העתיק של משפחת עבו, בדרכו מצפת למירון
חגיגות ל"ג בעומר ייפתחו רשמית ביום רביעי,6.5.15, בשעה 13.30 בצהריים,בתהלוכה המסורתית של ספר התורה העתיק מבית עבו בצפת אל קבר הרשב"י במירון – זאת השנה ה-182 למסורת. הטקס ייערך ברוב עם, בנוכחות רבנים, חברי כנסת, ראשי ערים ומועצות דתיות, משלחות מהיישובים בגליל, מהגולן, מאריאל שבשומרון, שר המשפטים לשעבר, פרופסור יעקב נאמן, וראש העיר צפת אילן שוחט. כמו כן ישתתפו באירוע נציגי שגרירות צרפת בישראל המלווה את האירוע מאז כיהנו אבות משפחת עבו כקונסולים של צרפת במשך שלושה דורות. לקראת האירוע התקשטה העיר צפת בדגלים ובתאורת רחוב ססגונית וכוחות הביטחון בצפון נערכים בכוחות מוגברים לשמירת הסדר והביטחון של רבבות החוגגים.
מסורת הוצאת ספר התורה מבית עבו נעוצה באבי השושלת בארץ, הרב שמואל עבו, שעלה ארצה מאלג'יר ב-1817 התיישב בצפת ושימש בה כרב ראשי וכקונסול צרפת באזור הגליל. הוא גאל לראשונה את חלקת האדמה הסמוכה לקבר הרשב"י במירון והקים שם את המצבה ואת בניין בית הכנסת הניצב שם עד היום. לאות הוקרה על פעליו העניקה לו הקהילה בצפת ב-1833 ספר תורה על שמו, שהובל בערב ל"ג בעומר בתהלוכה חגיגית מבית עבו אל בית הכנסת של הרשב"י במירון.
כך נפתחה מסורת מיוחדת במינה, שסימלה את פתיחת חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון והפכה במרוצת הזמן לחלק בלתי נפרד מהפולקלור הדתי-עממי לא רק של צפת אלא של הארץ כולה, ושמעה הגיע עד למרחוק. המשכה של המסורת עובר במשפחת עבו מאב לבן, זה חמישה דורות. אחרי הרב שמואל המשיך במסורת בנו, הרב יעקב עבו, ששימש גם הוא כרב ראשי וכקונסול צרפת בגליל. הוא הרחיב את בניין בית הכנסת של הרשב"י במירון, רכש את מחצית אדמות הכפר מירון מידי הערבים – כ-7000 דונם – והקים שם יישוב יהודי חקלאי-דתי, שהקדים בעשרות שנים את ההתיישבות החלוצית הציונית. הוא גם רכש בכסף מלא את האדמות, לייסוד המושבות הראשונות בגליל, משמר-הירדן ויסוד-המעלה. אחרי הרב יעקב חי עבו עברה מסורת ל"ג בעומר לבנו, הרב מאיר עבו, שהמשיך לקיימה כהלכתה כמעט 50 שנה ברציפות, גם בימים קשים של פרעות ומאורעות דמים – עד לפטירתו ב-1947 – ערב קום המדינה. אחריו המשיך במסורת ר' רפאל עבו, הדור הרביעי, שכל חייו היו קודש לענייניה הביטחוניים של העיר צפת. הוא זכה לקיימה במסגרת המדינה והעניק לה אופי ממלכתי.
על המסיבות שבהן עברה המסורת לדור החמישי, סיפר בשעתו ממשיכה, הסופר והעיתונאי יוסף עבו עברון: "ב- 7 בפברואר 1964 נפטר אבי, רפאל עבו ז"ל, באורח פתאומי, והוא בן 63 שנה. היה זה כחודשיים ימים לפני ל"ג בעומר, אחי, צבי ז"ל, שהה באותה עת בארצות הברית, וההחלטה, על המשכה של המסורת רבצה כולה עליי. בעוד אני מתלבט ותוהה אם בכוחי להרים משא כזה – התפרסמה בעיתון "מעריב" כתבה לזכרו של אבי מלווה בתמונתו. כשהצצתי באותה כתבה עברה בי צמרמורת: מתוך גיליון העיתון ניבטו בי שתי עיניו המצוות, והכותרת הייתה: התהלוכה חייבת להימשך! היה זה כאילו שמעתי את קולו הפוקד עליי, להמשיך ויהי מה".
יוסף המשיך בדרכי אביו ומיסד את המסורת כאירוע ממלכתי ורשמי, תוך הקפדה על שמירת "בית עבו" כבית היסטורי בעל צביון ומעמד מיוחד בעיר העתיקה בצפת. יוסף, שהיה פטריוט לאומי ציוני, עיתונאי, מנהיג מונחה עקרונות ולא נוחיות, חוקר יסודי ואמין אשר לחם בשורות האצ"ל, פעל רבות לתיעוד ההיסטורי של תולדות המשפחה באמצעי התקשורת השונים וברחבי הרשת ואף הקים את האתר התיעודי "ההגדה לבית עבו". יוסף זכה להחזיק במסורת במשך יובל שנים עד ל-10 פעמים ח"י – 180 שנה לטקס מאז תחילתו. עם פטירתו, ממשיך את המסורת זו השנה השניה, השנה ה-182 למסורת, בן אחיו – עו"ד רפאל עבו , תושב ירושלים, שאנו מאחלים לו שימשיך להוביל את הטקס עוד שנים רבות!..
רפאל עבו ממשיך המסורת בדור השישי, עם ספר התורה העתיק והרב שמואל אליהו רבה של צפת
במשך שישה דורות מקיימת בל"ג בעומר שושלת משפחת עבו את תהלוכת ספר התורה העתיק שניתן להם כאות הוקרה מתושבי צפת לרב שמואל עבו על כך ששיקם את קבר הרשב"י, רכש אדמות בגליל והקים את היישוב היהודי הראשון במאה ה 19. עכשיו מנסה המשפחה לתקן את העוול ההיסטורי שנעשה להם ולהחזיר לספרי הלימוד דרך מסקנות ועדת ביטון את סיפור קורותיה של המשפחה האלג'יראית הססגונית שסיפורה לא נופל מזו של משפחת רוטשילד או מונטיפיורי.
בשעות הבוקר המוקדמות של ל"ג בעומר פותחים קומץ מתפללים שהשכימו קום את היכל בית כנסת הצדיק הלבן ששוכן בסמטאות העיר העתיקה בצפת. משם הם מוציאים את ספר התורה העתיק בן כמעט מאתיים השנה העטור כסף וזהב, ומובילים אותו בשירה וריקודים לבית משפחת עבו בלב העיר העתיקה. בבית המשפחה הספר מקושט בפרחים שונים וכך כמו כלה ביום חתונתה לקראת הצהרים יוצא ספר התורה בליווי מאות צועדים, לאורך סמטאות העיר העתיקה בשירה וריקודים במה שנהפך כבר ממזמן לפולקלור מקומי ייחודי שהפך לאחד מסממני העיר. בדרך מצטרפים עוד ועוד חוגגים ובעלי החנויות מציעים משקאות וממתקים בנדיבות לקהל הצועד "אני גאה להיות דור שישי לשושלת מפוארת" מספר רפאל עבו נצר לרב שמואל עבו מייסד השושלת, ומי שבדיוק לפני מאתיים שנה עלה מאלגיר והתיישב בצפת.
תהלוכת ספר התורה העתיק של משפחת עבו היא בדיוק הסיבה בגלל הוקמה ועדת ביטון להנחלת המורשת וההיסטוריה של יוצאי עדות המזרח (ועדת ביטון, ראו עמוד אחרון). הרב שמואל עבו שהגיע לגליל לפני מאתיים שנה והפך עד מהרה לגואל אדמות וכמי שעוסק בהתיישבות. כך 12 שנים לפני העלייה הראשונה ושמונה שנים לפני ייסוד פתח תקווה, רכש אבי השושלת 7000 דונם אדמה ליד הר מירון ויישב שם יהודים יוצאי כורדיסטאן. ובכך למעשה הקים את היישוב היהודי הראשון במאה ה 19. תרומתו לראשית ההתיישבות בגליל לא הסתכמה בכך הוא רכש את אדמות גיא אוני (לימים ראש פינה), יסוד המעלה, משמר הירדן ובגולן והעביר זאת לאחר מכן לעולים מאירופה. "ההיסטוריוגרפיה של יישוב ארץ ישראל במאה ה- 19 " כותב ההיסטוריון יוסף שרביט, "מיעטה-התעלמה מהתרומה הייחודית של משפחת עבו ברכישת קרקעות, שהיוו את המסד, שעליו הוקמו יישובים בשנות ה- 80 של המאה ה-יט, בבקעת החולה, בגליל העליון ובגליל התחתון. הדבר נבע, בין היתר, מהיחס המורכב והאמביוולנטי של המחקר בכל הקשור ליישוב הישן". הנה דוגמא קלאסית להדרה של בני עדות המזרח בכל הקשור לתרומתם לראשית הציונות "נוכח כל פעילותה הענפה של המשפחה" אומר רפאל עבו "בין בתחום ההתיישבותי, הכלכלי ובין בתחום התורני: גם שמואל וגם בנו הרב יעקב חי עבו כיהנו כרבנים ראשיים של צפת והיוו פוסקים מכובדים שעד היום נסמכים עליהם (במסעותיו להודו במאה ה-19, פסק הרב עבו שעדת בני ישראל בקוצ'ין יהודים הם לכל דבר, ועל כך הסתמכה המדינה בשנות ה- 60 כשעלתה הסוגיה הזו שוב). בשל כל אלו פנינו לועדת ביטון כדי שתלמידי ישראל ילמדו על ההיסטוריה הייחודית של המשפחה ואכן זה הפך לחלק מהמלצות הועדה".
תהלוכת ספר התורה של משפחת עבו החלה בעקבות הוקרה של יהודי צפת על תרומתו של הרב עבו לשיקום מבנה קבר הרשב"י במירון שהיה מוזנח ונטוש באותם ימים וכן בניית בית כנסת מעל הקבר ששוכן שם עד היום. התהלוכה הראשונה יצאה לדרך בשנת 1833 ומאז ועד היום מקובל שאת תחילת חגיגות ל"ג בעומר פותחת תהלוכת ספר התורה של עבו שבסופה מגיעה אל בית הכנסת של הרשב"י במירון, שם הוא מונח עד חג השבועות.
הרב שמואל עבו היה דמות צבעונית ורב גונית מה שיצר "טיפוס חדש של מנהיגות שמשלבת אפיקי פעילות ציבורית מגוונת" כפי שכותב ההיסטוריון שרביט. הרב שמואל עבו עזר לשקם את צפת לאחר רעידת האדמה שפקדה את העיר, עם הרב מאבריטש, הזמין לשם כך פועלים מדמשק וחידש את בית הכנסת של האר"י הספרדי. הוא שימש כסוכן קונסולרי של צרפת ואף השתמש בחסינות הדיפלומטית שלו כדי להגן על מיעוטים נרדפים שמצאו מחסה בביתו. הוא הפך לסוחר העיקרי של צבע הבגדים אינדיגו בא"י וסביבתה. במסגרת מסעותיו הוא הגיע להודו וקידם את ההכרה ביהדותם של 'עדת בני ישראל' שם.
במשך השנים נרקם קשר ייחודי בין משפחת עבו למשפחת המרגל אלי כהן שהוצא להורג בסוריה. השנה השתתפה בצעדה נדיה אלמנתו ויתר בני המשפחה "זה בדיוק יצא בתאריך מותו" מספר רפאל עבו שגם מזכיר שחלק מהשירים שמושרים בזמן התהלוכה מוקדשים לאלי כהן.
במהלך התהלוכה עוצרים אנשים ומנשקים את ספר התורה, ומביעים את משאלות לבם. חלק אף אוחזים בה ופוצחים בריקוד. הנשים עוצרות וקושרות לו מטפחות צבעוניות כך שבסוף התהלוכה אופפות את הספר עשרות מטפחות. עד לפני שלוש שנים מי שהיה אמון על הובלת הצעדה במשך כמעט יובל שנים היה הסופר והעיתונאי יוסף עבו עברון שגם במימי מלחמת ששת הימים ובזמן פעולת הטרור של מושב אביבים לא חדל לומר 'שהתהלוכה תמשיך לצעוד". עברון ביסס את מעמדה של התהלוכה בעיר. הציב במה לנאומים וברכות של אישי ציבור בניהם גם נציגי שגרירות צרפת. כיום לאחר לכתו, מוביל זאת בן אחיו, רפאל עבו (בן צבי עבו), דור שישי למסורת, עו"ד שמתגורר בגוש עציון ומי שעסק בשליחות בתחום החינוך בחו"ל. "קיום התהלוכה" הוא מספר "מבטא ערכים שהשרישו אבותיי שמייצגים השקעה, ציונות, אחדות ונתינה. מבחינתי יש פה גם עניין של חסד גדול ורוח התהלוכה מבטאת את השילוש הזה של עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. אנו מקווים שמלבד היופי ואותנטיות של התהלוכה אנשים יפנימו גם את הערכים שהיא מבטאת ".
צפו בסרטון המקסים מתהלוכת ערב ל"ג בעומר תשע"ז, המסתיים בדברי ראש העיר מר אילן שוחט
