abbo

Blog

  • יהודית עבו עברון לבית קנטרוביץ'

    יהודית עבו עברון לבית קנטרוביץ'

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]

    יהודית עבו עברון לבית קנטרוביץ'

    ילידת רחובות, דור שלישי בארץ, נכדתו של ניסן קנטרוביץ', מצאצאי הגאון מווילונה וממייסדיה של העיר רחובות, ושל סימה קנטרוביץ' שנודעה בנחישותה. סבה בנה ב-1890, במו ידיו, את הבית הראשון במושבה – על גבעה רמה, שנודעה מאוחר יותר כ"גבעת האהבה", והפכה במרוצת השנים מקום מפגש לזוגות צעירים אוהבים. שם גם נפגשו לראשונה, יהודית ויוסף, במסגרת פעילותם במחתרת האצ"ל, ושם גם החליטו להינשא. יובל שנים – מאז פטירתו של האב רפאל עבו ז"ל ב-1964 – ועד פטירתו של יוסי ז"ל ב 2014 – נוטלת יהודית חלק פעיל בכל ההכנות לחגיגת ל"ג בעומר בבית עבו בצפת – הבית שבו עברו עליה השנים הראשונות לנישואיה. על רשמיה וחוויותיה בכל השנים הללו היא מספרת בכתבה:  "ל"ג בעומר שלי".
    [/av_textblock]

  • אליהו ברקמן (ברק) ז"ל

    אליהו ברקמן (ברק) ז"ל

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color="]

    אליהו ברקמן (ברק) ז"ל

    בן למשפחה דתית מסורתית ששורשיה משתרעים עד לרבי מלובביץ.
    אמו, רחל, הייתה ממייסדות תנועת הפועלות הדתיות בהסתדרות המזרחי.
    אליהו, או אלי, כפי שנקרא בפי כול, היה מה שקרוי בפינו "מלח-הארץ". הוא ניחן בתכונות מנהיגות וכושר ארגוני מלידה, שמצאו את ביטוים באפיקים החיוביים של התנדבות לכל משימה לאומית או חינוכית. גם לאחר שחרורו מהצבא בדרגת סגן אלוף המשיך למלא תפקידים פיקודיים בהג"א, ובד בבד ידע להשתלב בתחום האזרחי בענף הספורט, ובין היתר, ארגן את "הפועל באר שבע" והעלה אותו בזמנו על המפה הארצית.
    היה חדור רוח לאומית ומסורתית, והטקס בערב ל"ג בעומר בבית עבו נחשב בעיניו לאירוע בעל חשיבות דתית לאומית, שיש לטפחו ולפתחו בקנה מידה ארצי. בין היתר, הציע לערוך בשלהי האירוע תחרות מרוץ לפידים מבית עבו לקבר הרשב"י. נכונותו לסייע בידי – במיוחד בשנים קשות, וכאלו לא חסרו – לא ידעה גבול. החל מהקמת עמותה של ידידי המסורת ועד לתפקיד של סדרן בחצר בית עבו בעיצומו של האירוע. בין פעולותיו הברוכות, שעשה על דעת עצמו, הייתה הדפסת חוברת על תולדות המסורת.
    אלי, חבר יקר ומסור, בעל נפש אצילה, שמוכן היה לחלוק את פרוטותיו האחרונות עם ידיד נצרך –נספה בתאונת דרכים מרושעת, כשהוא צועד במעבר חציה, ונהגת חדשה פגעה בו באכזריות. הוא לא החלים מפצעיו, וכעבור שנה וחצי של עינויים וניתוחים כאובים – נפטר בבית חולים איכילוב ב-1 באוגוסט 1999. חבל, חבל על דאבדין ולאו משתכחין.
    יהי זכרו ברוך

    סגן אלוף אליהו ברקמן (ברק) בתקופת שירותו בצה
    סגן אלוף אליהו ברקמן (ברק) בתקופת שירותו בצה"ל.

    [/av_textblock]

  • מאיר עבו (עברון) בן משה ז"ל

    מאיר עבו (עברון) בן משה ז"ל

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color="]

    מאיר עבו (עברון) בן משה ז"ל

    מאיר עבו בן משה, (נינו של אברהם בן שמואל עבו), נולד ב- 1947 ונקרא של שמו של מאיר בן יעקב,
    ממשיכה של המסורת בדור השלישי, שנפטר באותה שנה (ראה ההגדה לבית עבו).
    משחר ילדותו השתתף בחגיגות ל"ג בעומר בבית עבו וליווה את תהלוכת ספר התורה בשירה ובריקודים
    לאורך כל מסלולה בחוצות העיר העתיקה של צפת ועד לקבר הרשב"י במירון.
    היה אחד מפעילי האירוע החגיגי ולא חדל מכך גם בהיותו תשוש ממחלתו הקשה ועד לפטירתו ב- 2002.


    מאיר עבו-עברון רוקד עם ספר התורה, 1988
    [/av_textblock]

    [av_gallery ids='4203,2931,503,2099,4205' style='thumbnails' preview_size='portfolio' crop_big_preview_thumbnail='avia-gallery-big-crop-thumb' thumb_size='portfolio' columns='5' imagelink='lightbox' lazyload='deactivate_avia_lazyload']

  • פסח בן אורי ז"ל

    פסח בן אורי ז"ל

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color="]

    פסח בן אורי

    פסח בן אורי (אורינזון), בעלה של מרגלית בת מאיר עבו, מנאמני המסורת בדור הרביעי.
    מרגלית, בתו של הרב מאיר עבו, ובעלה , פסח בן-אורי, מממשיכי המסורת 1974נולד ב- 1904 ברוסיה, עלה ארצה ב-1925.
    היה ציוני נלהב, בעל מזג נוח והתחבב על כל מכריו. השתקע בצפת והיה מפעילי ההגנה בעיר וממגיניה בתקופת המצור. הטה שכם, ככל אשר נדרש, מדי שנה בשנה, להכנות הטקס המסורתי של הוצאת ספר התורה בערב ל"ג בעומר מבית עבו והשתתף דרך קבע בתהלוכה החגיגית מצפת למירון.
    פסח בן אורי היה צייר פורה ואייר תקרות רבות של בתי כנסת בצפת ובראש פינה, ביניהם בית כנסת אבוהב ובית כנסת האר"י הקדוש.

    פסח בן אורי מצייר בבית הכנסת
    פסח בן אורי מצייר בבית הכנסת

    נפטר ב- 1984 – חמש שנים לאחר מות רעייתו, מרגלית ז"ל.
    [/av_textblock]

    [av_gallery ids='4143,3900,3647,3641,3568' style='thumbnails' preview_size='portfolio' crop_big_preview_thumbnail='avia-gallery-big-crop-thumb' thumb_size='portfolio' columns='5' imagelink='lightbox' lazyload='deactivate_avia_lazyload']

  • הרב רפאל עבו ז"ל

    הרב רפאל עבו ז"ל

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color="]

    הרב רפאל עבו ז"ל

    לשמואל עבו, אבי שושלת המשפחה בארץ, היו שלושה בנים: אברהם, יצחק ויעקב.
    שניים מניניו נקראו בשם: רפאל.
    האחד, נכדו של יעקב ובנו של מאיר, מממשיכי מסורת ל"ג בעומר (ראה ההגדה לבית עבו – הדור הרביעי);
    השני, נכדו של אברהם, נולד בשנת תרע"ג לאביו, יהודה, והיה מגדולי אנשי התורה בארץ,
    רב ראשי ואב בית הדין הרבני בגדולה שבערי ישראל, תל אביב, וחבר בית הדין הגדול.
    הרב רפאל עבו נפטר ב- 1982, בערב ל"ג בעומר, בעודו מכין עצמו לצאת לצפת, ליטול חלק בחגיגות המסורתיות של הוצאת ספר התורה מבית עבו למירון, והוא בן שבעים שנה.

    1972, הרב רפאל עבו אוחז בספר התורה,
    לצדו יוסף בן רפאל עבו דור חמישי לממשיכי המסורת.


    1972, הרב רפאל עבו אוחז בספר התורה, לצדו יוסף בן רפאל עבו דור חמישי לממשיכי המסורת.קווים לדמותו של הרב רפאל מפי חתנו, הרב מרדכי מזרחי ז"ל – 
    רבה של שכונת רמת ישראל ובצרון וחבר הרבנות הראשית בתל אביב-יפו – נפטר בשנת 2000.

    מורי ורבי וחותני, הרב הגאון והצדיק של שושלת היוחסין, רבי רפאל עבו זצ"ל, חבר בית הדין הגדול ומייסד ישיבות ות"ת "אוצר התורה" במרוקו, נתברך, בין היתר, במידת ה ע נ ו ו ה, המידה הגדולה, שהתורה משבחת בה את משה רבנו מכל מעלותיו הגדולות שהיו לו:
    "והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה (פרשת בהעלותך)".
    ולא מקרה הוא, שהצדיק המנוח נולד ביום ז' באדר, יום שנולד בו משה רבנו ע"ה, לכן, נהג כל חייו כאיש מן השורה, בלי רגש עליונות והתנשאות על הזולת והסביר פניו לכל אדם. גדלותו בתורה ויראת שמים הגדולה שהייתה בו, היו לשם דבר, והתורה שלמד, לא שמר לעצמו, אלא עשה כל מאמץ להקנותה לאחרים ולזכות בה את הרבים ואת התלמידים הצעירים שחינך בת"ת ובישיבה בטבריה ובמהלך שליחותו במרוקו.
    ואכן, עמלו נשא פרי, ורבים מבין אלפי תלמידיו נשלחו לא"י, ומהם יצאו רבנים, דיינים, ראשי ישיבות, ראשי כוללים ועוד.
    במשך שנות כהונתו כדיין, ראב"ד וחבר בית הדין הגדול, נהג בגמר יום עבודתו להורות שיעורי תורה בבית הכנסת "מקור חיים" שליד ביתו בנחלת גנים ברמת גן. הוא המשיך בכך בכל שלושים ושלוש שנות מגוריו ברמת גן – עד ליום פטירתו.
    וביום פטירתו – למרות היותו שרוי בתענית, שהיה מתענה מפעם לפעם, מסר את שיעורו הקבוע אחרי תפילת מנחה; בתום השיעור אמר קדיש דרבנן, והתחילו להתפלל תפילת ערבית. בסיום קריאת "שמע", כשהש"ץ מחכה לסיום, "ה' אלוהיכם אמת", יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה, בו ביום, שבו אמור היה לנסוע לצפת, להשתתף בתהלוכת ספר התורה היוצאת מבית משפחת עבו למירון, ליד ציון מצבת קבר הרשב"י זיע"א – מסורת הנשמרת על ידי המשפחה כמעט מאתיים שנה.
    מדי שנה נוהג היה להצטרף לתהלוכה, מאז שהכיר את עצמו. ועוד מסורת חידש קרוב ל-25 שנים – עלייה למירון בערב יום הכיפורים, להתפלל שם ליד ציון התנא האלוקי רשב"י ורבי אלעזר בנו זיע"א. ובירושלים יסד כולל אברכים,"אור רפאל".
    צנוע מאוד היה האיש, והתקיים בו הפסוק, "במקום שאתה מוצא ענוותנותו, שם אתה מוצא גדלותו!"
    מעודו לא התגאה ולא התנשא על שום אדם, מעולם לא ביקש כבוד. להפך, התרחק מהכבוד, והכבוד דווקא רדף אחריו. כל שהכירו, ידע להוקירו על מידותיו התרומיות וצניעותו. ביתו היה פתוח לרווחה לכל אדם נצרך.
    וכשבא בקשרי שידוכין עם כלתו, אשת נעוריו, הרבנית מרגלית עבו ע"ה – שהיא בעצמה הייתה בת גדולים (בתו של הרב מרדכי אוחנה זצ"ל ונכדתו של הרב הגאון, רבי רפאל אוחנה זצ"ל) – התנה עמה שני תנאים:
    התנאי הראשון, שתרשה לו שכל עתותיו הפנויות יהיו מוקדשות לתורה, ללמוד וללמד;
    והתנאי השני, הכנסת אורחים – שביתם יהיה פתוח לרווחה בפני כל נזקק.
    ואכן, ביתם היה פתוח לרווחה בפני כל נזקק. כולו שפע חסד ואהבת ישראל, ללא גבול, וכל זה נבע ממעיינות התורה שמהם גמא ללא הפוגה. יום ולילה אור דלק בקרבו, אש שלהבת, שהציתה את הלבבות, ונשמתו הגדולה ערגה להרבות חיילים לאורייתא. במשך כל ימי כהונתו כדיין, לא נהנה אפילו באצבע קטנה.
    כפי שרבנו הקדוש אמר בשעת פטירתו, כך אפשר לומר על רבנו זצ"ל, שלכל הפונים אליו לעזור להם, סייע להם לשם שמים ולא לשום מטרה אחרת. בתקופת כהונתו כראב"ד בחיפה ובת"א-יפו, וכן כחבר בית הדין הגדול לערעורים בירושלים – הרים את כבוד הרבנות בישראל, שדן דין אמת לאמתו, ביושר ובמסירות נפש מפליאה, ולא בכדי משפחתו ע 'ב 'ו' נוטריקון (עשויים באמת וישר), כי כל המשפחה במשך ארבעה דורות של רבנים מאב לבן, כולם התנהגו באמת וביושר.
    והוא הדור הרביעי בארץ, ומשחר נעוריו התחנך על ברכי התורה ויראת שמים.
    לא עבר עליו לילה מבלי לקום לתיקון חצות ולהתאבל על חורבן בית מקדשנו, בית תפארתנו, וכל מצווה ומצווה שקיים, קיים בהתרגשות גדולה, עד שהיה מבטא זאת בפיו ואומר: "הריני בא לקיים מצווה פלונית בבחינת, וכל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך".
    זכה ובחייו קראו לו מוקיריו ומעריציו בעת שהותו במרוקו – "המלאך רפאל", וגם בפטירתו זכה להסתלק כמלאך, בלי אכילה ושתייה. כי כל חייו היה מסתפק במועט, תמיד חיפש את הנפש, את הרוחניות, ואילו את החומר חשב כאין וכאפס. ומעלות אלה שיוו לו שם טוב והערכה רבה בפי כול. מספר שנים שימש כמנהל הת"ת לעדת הספרדים בטבריה, ואני, הצעיר, זכיתי להיות תלמידו, ואח"כ נתמנה לראש ישיבת "אור החיים" בטבריה. הוא גם ייסד תנועת נוער דתית בעיר, ומבין מאות התלמידים שחינך – חלק גדול מהם משמשים כיום כרבנים, חזנים ומורים בארץ ובחו"ל. בשנת תש"ז יצא למרוקו בשליחות ראשי מוסדות "אוצר התורה" בארץ ובארה"ב להמשיך לייסד שם ישיבות ות"תים ולחזק את הקיימים. גם שליחות זו מילא בהצלחה וייסד רשת גדולה של ישיבות במקומות נידחים, שלא ניתן היה להגיע עדיהם אלא ברכיבה על גבי חמורים… עם שובו ארצה בשנת תש"י, נתמנה לדיין בבית דינו של הרב הגאון רבי שמואל יפה זצ"ל, שלפני פטירתו אמר לבני ביתו,ש"הרב עבו מתאים למלאות מקומו כראב"ד."
    בשנת תשי"ח נתמנה לראב"ד בחיפה ולאחר מכן, מילא תפקיד זה בת"א-יפו. שנתיים לפני פטירתו נתמנה לחבר בית הדין הגדול. נודע בתבונתו הרבה, באורך רוחו ובסבלנותו להאזין לכל אדם במצוקה. נמנה על האישים הבולטים של היהדות הספרדית-מזרחית ורבים השכימו לפתחו, לעצה ולתושייה.
    היה אהוד על כל העדות ויצאו לו מוניטין כמומחה בה"א הידיעה בענייני גטין, ורבים מהדיינים נועצו בו לפני מתן החלטתם בנושא זה.
    הוכיח בקיאות רבה בסתרי תורה והשכיל להוציא לאור כל סבך בדיני אישות וכדומה.
    נמנה בין ועדת הרבנים הבוחנים את הדיינים, כדי לקבל כושר.

    כך חי ופעל בתוכנו אותו גאון וצדיק, סניגור של עם ישראל, איש הלב והמוח, אשר כל ימיו העביר בדרכי נועם וחסד, בבחינת "עולם חסד יבנה"; הסתפק במועט, שקד על לימוד התורה והטיף לאהבת ישראל והבריות. דמות נפלאה קורנת ומקרינה ומאירה את הדרכים במחשכי התקופה.
    הוי, מי ייתן לנו תמורתו!

    [/av_textblock]

  • זאב כהן ז"ל

    זאב כהן ז"ל

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_heading tag='h2' padding='10' heading='זאב כהן ז"ל' color='custom-color-heading' style=" custom_font='#b02b2c' size=" subheading_active=" subheading_size='15' custom_class=" admin_preview_bg=" av-desktop-hide=" av-medium-hide=" av-small-hide=" av-mini-hide=" av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size="][/av_heading]

    [av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]
    זאב כהן ז"ל, נכדו של מאיר עבו מבתו, גולדה (זהבה), סייע רבות בימי חייו הקצרים להמשכה של מסורת ל"ג בעומר. עוד בילדותו נהג להתנדב מדי שנה ליטול חלק פעיל בעבודות הכרוכות בהכנתו של הטקס המסורתי בבית עבו.
    בליל רביעי, 6 במאי 1948, בקרב הראשון לכיבוש צפת, התנדב איש ה"הגנה", זאב, מ"כ וסייר מעולה, להוביל יחידת פלמ"ח לכיבוש "המצודה", אותה גבעה רמה ששלטה על העיר כולה, והייתה מוחזקת על ידי האויב. הקרב היה קשה ואכזרי והשתולל עד אור הבוקר. עוד בתחילת ההתקפה שמעו אותו זועק "נפצעתי", ומאז נעלמו עקבותיו. בעוד כל אנשי הפלמ"ח שהוביל, לרבות הפצועים וגופות ההרוגים חולצו משדה המערכה – זאב ננטש למרגלות הפסגה וגופתו נתגלתה רק כעבור חמישה ימים, לאחר שחרור העיר.
    אבל כבד ירד על העיר צפת. נערכה לו לוויה צבאית וכל תושבי העיר ליווהו למנוחתו האחרונה.


    זאב כהן הסייר על המצודה 1943
    זאב כהן הסייר על המצודה 1943

    זאב הסייר על המצודה

    מאיר עבו ורעייתו רחל, מאחוריהם שני הנכדים יוסף עבו וזאב כהן ז
    מאיר עבו ורעייתו רחל, מאחוריהם שני הנכדים יוסף עבו וזאב כהן ז"ל

    זאב אהב מאד לשוטט על המצודה, בין סלעיה ובין צמחי הבר. ב-6 במאי 1948 טיפס אל פסגתה בפעם האחרונה. הוביל יחידת פלמ"ח אל מעלה הפטמה, היחידה חזרה בשלום בלי הסייר, זאב.


    את השיר הבא כתב לזכרו חברו מילדות ומנוער, בן דודו, יוסי עבו (עברון)

    לחוברת ההנצחה שהוציאה המשפחה, לחצו כאן

    להלן הכתבה לזכרו מתוך ספר "יזכור" לחללי מלחמת השחרור:


    [/av_textblock]

  • המשלחת מאריאל

    המשלחת מאריאל

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color="]

    המשלחת מאריאל

    מזה עשרות שנים, החל מ- 1988, מלווה משלחת מאריאל שבשומרון את חגיגות ל"ג בעומר בבית עבו בצפת ואת התהלוכה המסורתית של ספר התורה העתיק בדרכו לבית הכנסת של הרשב"י במירון. יוזם הרעיון היה ראש העיר של אריאל וחבר הכנסת לשעבר, מר נחמן רון, שליווה בפועל את המשלחת מתחילת הופעתה בבית עבו והרים על נס את הסולידריות של בירת הגליל העתיקה, צפת, עם בירת השומרון הצעירה, אריאל.

    המשלחת מאריאל, 1988
    המשלחת מאריאל, 1988

    את ארגון המשלחת מאריאל נוטלים על עצמם מדי שנה בשנה ראש המועצה הדתית של אריאל, עמוס צוריאל, ועוזרתו המסורה, יוספינה לוי, המשקיעים את מיטב המאמצים להצלחת המשימה הברוכה, שקיבלו על עצמם ברצון ובאהבה.
    כולם יעמדו על הברכה.
    [/av_textblock]

  • נגן הקלרינט שמואל אחיעזר ז"ל

    נגן הקלרינט שמואל אחיעזר ז"ל

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color="]

    נגן הקלרינט שמואל אחיעזר ז"ל

    אומן הקלרינט, שמואל אחיעזר נפטר בעירו רמת גן, בשנת 2012 . אחיעזר  נחשב  כנגן הבית של תהלוכת עבו המסורתית בל"ג בעומר בצפת והשתתף בנגינה חסידית עם נגנים נוספים בתהלוכה שעברה בסמטאותיה ורחובותיה של צפת. אחיעזר נחשב נגן וירטואז והיה תלמידו של המאסטרו, גיורא פיידמן. הוא השתתף ברוב הפסטיבלים בחגיגות הכלייזמר בצפת. "מדובר באבדה גדולה  לכלזמרים של צפת  לזמר החסידי ולמוסיקת הנשמה היהודית", אמר בצער רב, ראש עיריית צפת אילן שוחט. גם יוסף עבו עברון ממשיך מסורת תהלוכת ספר התורה לציון רשב"י במירון הביע צער על פטירתו של האומן שכבר בשנה האחרונה נבצר ממנו להגיע וחסרונו היה מורגש. "הוא היה אחד אחד מל"ו צדיקים של מוסיקת הנשמה היהודית" אמר עברון, "לדעתי, מאז שהתחיל להופיע בל"ג בעומר בבית עבו ויתר על הזמנות לחו"ל ועל הופעות שהוצעו לו באותו תאריך, כדי לא להחסיר את האירוע של ל"ג בעומר. כואב לי מאוד דבר פטירתו ללא עת". יהי זכרו ברוך.
    [/av_textblock]

    [av_gallery ids='4034,4024,3443,3439,3437,3370,3148' style='thumbnails' preview_size='portfolio' crop_big_preview_thumbnail='avia-gallery-big-crop-thumb' thumb_size='portfolio' columns='7' imagelink='lightbox' lazyload='deactivate_avia_lazyload']

  • סיפורו של הרב-הסוחר שמואל עבו מאת רוני לרנר

    סיפורו של הרב-הסוחר שמואל עבו מאת רוני לרנר

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_textblock size=" font_color=" color="]

    סיפורו של הרב-הסוחר שמואל עבו
    האדם שנהנה מכל העולמות

    אהבת ארץ ישראל ויישובה בטרם ציונות על רקע תמורות העת החדשה בקהילות המגרב ובארץ ישראל

    נכתב על ידי רוני לרנר כעבודת גמר לתואר בוגר של האוניברסיטה הפתוחה.
    ספטמבר 2007
    [/av_textblock]

  • משחק בית עבו

    משחק בית עבו

    [av_submenu which_menu=" menu='36' position='center' color='main_color' sticky='aviaTBsticky' mobile='disabled']
    [av_submenu_item title='Menu Item 1' link=" linktarget='no' button_style="]
    [av_submenu_item title='Menu Item 2' link=" linktarget='no' button_style="]
    [/av_submenu]

    [av_image src='http://shvilamal.vfr.co.il/wp-content/uploads/2017/06/img3-300×179.png' attachment='1831' attachment_size='medium' align='center' styling=" hover=" link='manually,http://beta.experien.city/embed.php?id=3850' target='_blank' caption='yes' font_size=" appearance=" overlay_opacity='0.4' overlay_color='#000000' overlay_text_color='#ffffff' animation='no-animation']
    משחק בית עבו ב Wandering, מותאם לסלולאר! לחצו על הכוכבים הצהובים וענו על החידות
    [/av_image]