[av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]
יום שחרור צפת 2023 – רפאל פינקלשטיין, נכדו של רפאל עבו מדריך את תלמידי צפת על עמדת בית עבו ועל חלקו של רפאל עבו – מפקד משמר העם בתש"ח. לחצו על דמותו של רפאל עבו והאזינו לדבריו:
ביום שחרור צפת האחרון, הגענו – שני נכדיו של רפאל עבו הנקראים על שמו – רפי פינקלשטיין בן עצמונה וחיים ואנוכי רפאלה עבו עברון, בת יוסף ויהודית – לבית סבא, הלא הוא בית עבו, וסיפרנו לדור הצעיר והמתלהב, תלמידי בתי הספר היסודיים בעיר, על עמידת הגבורה של אבותינו בעיר צפת, ועל חלקם של בני משפחת עבו לדורותיהם בבניין העיר ובשמירה עליה.
סיפרנו על המסורת, על דגל צרפת שהתנוסס מעל הבית, על חלקה של המשפחה בגאולת האדמות בגליל במאה ה- 19- החל בקבר הרשב"י וכלה באדמות ראש פינה, יסוד המעלה ומשמר הירדן, סיפרנו על רפאל עבו – מפקד משמר העם, ועל חלקו בהגנה על הרובע בפרעות תרפ"ט ותרצ"ו,הזכרנו את בן הדודה של הורינו – זאב כהן הי"ד – שנהרג בהתקפה הראשונה על המצודה, את צבי עבו– דודנו, שהגן ברימונים על עמדת אשת"ם בפיקודו של בניימין גייגר, לצידו של חיומה פראג', ועוד. התלמידים היו מתוקים וסקרנים, שאלו שאלות לעניין, והביעו רצון להגיע גם בערב ל"ב בעומר, להשתתף בפסטיבל השנתי של הוצאת ספר התורה מבית עבו בצפת למירון. אמן כן יהי רצון!
תודה רבה לשלמה חדד מ"מ ראש העיר היקר שליווה אותנו, למוטי כהן, מנהל אגף החינוך שהוביל את יום שחרור צפת ברמה העירונית, ולחגית בוכניק יד ימינו, שהפיקה את היום הזה. פרטים נוספים – בחוברת שחרור צפת – מסע בעקבות לוחמים!
לקראת יום שחרור צפת 2021, החלטתי להגדיל ראש ולהעניק לעיר אבותיי (ואבות אבותיי) את מפת העמדות האינטראקטיבית – גרסת האונליין – ללמידה מרחוק ומקרוב כאחד! הגרסה הראשונה היתה מעט "רזה", אך יחד עם ארז נחמיאס המקסים – מנהל פסגה צפת, ותחת חזונו של מוטי כהן – מנהל אגף החינוך, שאימץ את הרעיון במהירות, הפקנו באמצעות אפליקציה דיגיטלית מיוחדת, את מפת העמדות בתש"ח. כל עמדה מסומנת בספרה צהובה – שהיא נקודה חמה – ובה תמצאו טקסט המספר את סיפור העמדה, גלריית תמונות, וכפתור לסרטון מפי לוחמי צפת. המפה חולקה לכל תלמידי העיר באמצעות QR קוד, וביום שחרור צפת, שתוכנן לפרטים בהובלתו של מר שוקי יהושוע אוחנה ראש העיר, התפצלנו – צאצאי המשפחות הוותיקות, לוחמי תש"ח, אנשי חינוך ובכירי העירייה, ובהפנינג מרתק העברנו הדרכות קצרות בכל העמדות לכל תלמידי היסודיים. היום הסתיים בעירייה, בברכה אישית של ראש העיר לכל המשתתפים והעושים במלאכה, ובהבטחה חגיגית להנחיל לנוער תוכנית לימודים ייחודית וחוויתית על מורשת צפת. על הרשמים מאותו יום – בעמדת בית עבו – שם הצגנו בן דודתי ואני את סיפורה של משפחת עבו ולוחמיה – רפאל עבו – מפקד משמר העם בתש"ח, זאב כהן – מ"כ וסייר שנפל בהתקפה הראשונה על המצודה, צבי עבו – לוחם בעמדת אשתם – תוכלו לקרוא בהמשך
רפאל פינקלשטיין: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". את המילים הללו אמר, לא אחר מאשר, יגאל אלון, שפיקד על מבצע יפתח שבמסגרתו שוחררה צפת. מכאן אנו מבינים את החשיבות של שמירה על קשר עם העבר ועל הנחלתו לדור הצעיר, על אחת כמה וכמה כאשר העבר כל כך מפואר והוא ממלא את הלב בגאווה!
בעיקר גאווה, וגם הרבה סיפוק, זה מה שהרגשתי, כשעמדתי מול עשרות התלמידים שהגיעו לעמדה בבית עבו.
רפי פינקלשטיין עמדת בית עבו
אין תמורה גדולה יותר לנותן, מאשר לראות שפעולתו התקבלה בברכה.
הסקרנות שגילו תלמידי צפת הצעירים והניצוץ שהיה בעיניהם, למשמע סיפורי הגבורה והתושייה של תושבי צפת בזמן מלחמת השחרור ובתקופה שקדמה לה, העידו יותר מהכל, שהיום הזה הוא בעל חשיבות עליונה ואין בליבי ספק שהוא תורם רבות לעיצוב דמותם ולקשר שלהם עם העיר.
הסיפור של שחרור צפת, צריך להמשיך ולהיות מסופר הלאה מדור לדור.
בעיניי, שימור העבר של העיר הוא חלק מההווה וצריך להיות חלק משגרת היום-יום בה, זאת למען עתידה. במיוחד כשלצפת יש נכסים רוחניים רבים שמייחדים אותה כל כך, והעבר המפואר שלה, הולך לפניה ומהווה מקור משיכה והשראה לרבים.
במסגרת זאת, כבן למשפחת עבו, אני מרגיש צורך להעלות בפני פורום נכבד זה, עוד פנינה מכתר תפארתה של העיר – מסורת ל"ג בעומר.
זאת מסורת שהמשיכה להתקיים בכל מצב ובכל תנאי – תחת שלטון הטורקים, תחת שלטון האנגלים, בעתות מצוקה, בזמני מלחמה וגם בעת מגיפה עולמית. התהלוכה תצא השנה, איה"ש, בערב ל"ג בעומר, יום חמישי ה-29/5/2021, בפעם ה-188 ברציפות מאז שנת 1833 מבית עבו, לקבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון. אנחנו, בני משפחת עבו, נשמח לראות יותר מתושבי צפת ואת תלמידי העיר בפרט, מגיעים לקחת חלק בתהלוכה הכל כך מיוחדת הזאת, שהיא חלק בלתי נפרד מהעיר הכל כך מיוחדת הזאת – צפת.
להתראות בבית עבו בערב ל"ג בעומר – רפאל (רפי) פינקלשטיין, בנה של עצמונה עבו ז"ל
מקבץ תגובות על היום הנפלא
שלמה חדד, מ"מ ראש העיר: "עמדת עבו היא אחת העמדות הכי משמעותיות והמחנכות סביב המלחמה לשחרור צפת. משפחת עבו מעמודי התווך של בנין העיר. יש לנו זכות לחזק את ההסברה עם בני המשפחה .רפאלה וכל השבט היקר. צפת כולה מוקירה ומעריכה ותעשה הכל לחזק ולהעצים את הקשר החינוכי!"
מוטי כהן, ראש אגף חינוך: אני מבקש להודות לכל בכירי העירייה ובראשם לשוקי אוחנה ראש העיר ולרוני בן אבו מנכל העירייה, לכל וותיקי העיר ובני משפחותיהם על ההדרכות המעניינות, על המסירות והרצינות ועל המאמץ המיוחד בהעברת המורשת לדורות הבאים.
התגובות שקיבלנו היום מאנשי החינוך ומהתלמידים היו נפלאות ומעצימות וכל זאת בזכותכם. התודה וברכה למארגנים ולשותפים : לחגית בוחניק, לאליהו אוחנה , למנהלי בתי הספר למורים ולמחנכים על שיתוף הפעולה הנפלא. רוני בן אבו, מנכל העירייה: מוטי וצוות החינוך, יישר כח על הפעילות הערכית והחוויתית, כמו כן הארגון הסדר והתוכן …
אוסיף תודה רבה לכל השותפים ברשות ומחוצה לה שלקחו את המשימה במלא הרצינות והמסירות ביום חשוב זה . ארז נחמיאס מנהל פסג״ה צפת : זו זכות ליהיות חלק מהנחלת המורשת הצפתית לדור העתיד 🇮🇱 יעקב שנקמן: שמחתי מאד להגיע שוב לצפת ולהסביר על קרבות המצודה. הרוב הגדול של התלמידים הקשיב בסבלנות. לא ירדתי לבניין העיריה לסיכום, כי עדיין הדרכתי. אחרי הצהרים הדרכתי כ-25 אנשים מטעם ארגון "בשביל הנופלים". 3 שעות של צפת בתש"ח מהמצודה עד בית אונגר ועמדה 7. ליד שלט הזכרון למנחם מזרחי ז"ל קבלנו הסבר חשוב ומרתק מאחותו, גב' אבתר מוטאי-מזרחי. היה מוצלח מאד רפאלה עבו עברון: כל הכבוד ויישר כוח גדול על שימור המורשת וההתלהבות בקרב תלמידי צפת הסקרנים והנהדרים!! שמחנו לקחת חלק ביום כל כך חשוב, בן דודתי ואני, לא הספקנו לעלות לעירייה, אך להתראות בשמחות בערב ל"ג בעומר !! 🙂 👍🌈 רפי פינקלשטיין לבית עבו : אני מבקש שוב לחזק ולשבח את כל העושים במלאכה סביב יום שחרור צפת, על ביצוע נפלא של אירוע חשוב זה.
[av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" admin_preview_bg="]
לקראת יום שחרור צפת 2021, קבלו את מפת העמדות האינטראקטיבית!
כל עמדה מסומנת בספרה צהובה – ובה תמצאו טקסט המספר את סיפור העמדה, גלריית תמונות, וכפתור לסרטון מפי לוחמי צפת.
להערות ועדכונים – יש לפנות לרפאלה עבו עברון, עורכת האתר refealla ג'ימל.קום
חג שמח!
[/av_textblock]
בקטע הבא מיומנו של צבי עבו, תיאור חי ממקור ראשון, על מאורעות תש"ח בעיר צפת.
צבי מתאר את ההסתערות על מרכז אשתם, בפיקודו של בנימין גייגר, את המחסור בנשק, את השימוש ברימונים, את המוות האורב בכל פינה, ואת המזל הגדול.
מתוך ויקיפדיה: המרכז המסחרי הישן המכונה בית אשת"ם (ראשי תיבות של "אש תעשיות מתכת") ניצב במורדות הדרום מערביים של הרובע היהודי בצפת. הוא גדול בממדיו, יצוק בטון, מנוקב מיריות בקירותיו, ושונה מבתי הרובע היהודי העתיק הסמוכים .לבניין הייתה חשיבות ביטחונית מכרעת במצור ובקרב על צפת. בהיותו מבנה חזק וגדול המוצב בחזית, מול הרובע הערבי, בגזרה שכונתה "גזרת סטלינגרד" שבו הוצבה גם עמדת בלויגרונד, והיה ברור כי נפילתו תביא לנפילת הרובע.
[pdf-embedder url="https://abbo.ussl.co/wp-content/uploads/2021/04/יומן-אבא-סיפור-הסתערות-מרכז-עם-בנימין-גייגר-28-4-48.pdf" title="יומן אבא סיפור הסתערות מרכז עם בנימין גייגר 28-4-48"]
בעבודות ההכנה בתקופת המצור על העיר הוקמו על הבניין ארבע עמדות שנקראו עמדות "המרכז". אחת על מרפסת הבניין שצפתה על הצד הצפוני והדרומי ועוד שלש עמדות ירי, שנפרצו בקיר הדרומי של המבנה וצפו אל הרובע הערבי. הבניין ספג פגיעות רבות מירי שכוון מהרובע הערבי ומעין זיתים. ביום י"א באדר תש"ח בעיצומה של ההתקפה הערבית על הרובע נהרג מפגיעת צלף, פרג' יהושע אוחנה, בן צפת שהיה מפקד חוליית תת-מקלע סטן, על שמו נקרא יהושע (שוקי )אוחנה ראש העיר של צפת שנבחר ב־2018. בשנת 2020, במהלך עבודות פיתוח סמוך לבניין, התגלתה מנהרה שנחפרה במהלך מלחמת העצמאות מכיוון הרובע המוסלמי, ונועדה להגיע אל מתחת לבניין. המנהרה מסתיימת מספר מטרים לפני הבניין, ונראה שלא הושלמה עקב קריסה בגלל גשמי החורף
צפו בסרטון ובו בנימין גייגר ז"ל מפקד הקטע, מספר על הפריצה למרכז אשתם.
מראיין: רפאל עבו, בנם של צבי ושילה עבו
[/av_textblock]
בית עבו חגג אתמול את יום שחרור צפת יחד עם שחרור מהטילים מעזה
מאת אלומה עבו עברון
סיפורי הגבורה שלא ייאמנו במערכה לשחרור צפת מהערבים, חוזרים מדי שנה ביום שחרור צפת, הלא הוא ל' בניסן. מקרה או סמליות מפתיעה, שביום זה השנה הסתיים עוד סבב של טילים מעזה מול עמידתם האיתנה של תושבי דרום הארץ. 71 שנים לפני כן, בית עבו, ששימש מחסן נשק חשאי בתקופת המנדט הבריטי והמערכה לעצמאות ישראל, ובית יוצר להכשרת לוחמים ומגינים על צפת בפיקודו של רפאל עבו ז"ל, צבר בין כתליו סיפורי גבורה שנראים היום כבלתי אפשריים ולא התרחשו בממ"ד מוגן….
מאיר מיבר, מפקד צפת בעת המצור על צפת, משבח בספרו בצל המצודה את עוז רוחו של צבי עבו ז"ל (שהצליח לצאת חי מקרבות עקובי דם ברובע היהודי בצפת העתיקה, אך נהרג לאחר מכן), אז נער צעיר ונלהב, שרץ לעבר אש הערבים באחת ההתקפות הקשות על הרובע היהודי לא רחוק מבית עבו , והטיל רימוני יד בזה אחר זה "בחירוף נפש, כשהוא חושף עצמו מול האויב המסתער, וצועק – 'זה לא יהיה! הם לא יעברו!' ואכן הערבים נבלמו והרובע היהודי ניצל".
בליל רביעי, 6 במאי 1948, בקרב הראשון לכיבוש צפת, התנדב איש ה”הגנה”, זאב כהן (נכדו של מאיר עבו מבתו, גולדה), מ”כ וסייר מעולה, להוביל יחידת פלמ”ח לכיבוש “המצודה”, אותה גבעה רמה ששלטה על העיר כולה, והייתה מוחזקת על ידי האויב. הקרב היה קשה ואכזרי והשתולל עד אור הבוקר. עוד בתחילת ההתקפה שמעו אותו זועק “נפצעתי”, ומאז נעלמו עקבותיו. בעוד כל אנשי הפלמ”ח שהוביל, לרבות הפצועים וגופות ההרוגים חולצו משדה המערכה – זאב ננטש למרגלות הפסגה וגופתו נתגלתה רק כעבור חמישה ימים, לאחר שחרור העיר. אבל כבד ירד על העיר צפת. נערכה לו לוויה צבאית וכל תושבי העיר ליווהו למנוחתו האחרונה.
רפאל (רפי) פינקלשטיין, בנה של עצמונה עבו ז"ל, נכדו של רפאל עבו ואחיינם של יוסף וצבי עבו ז"ל פתח במסורת משלו – לספר לתלמידי צפת על חלקו של בית עבו במלחמה הממושכת והמתמדת, יש לומר, לחיי שלווה בישראל. זו השנה השלישית שרפאל נוטל על עצמו חובה קדושה להאיר את עיני הדור הצעיר בצפת בכל הנוגע לגבורת אבות, בתקופה שבה לא היו טילים ואף לא חלליות למאדים… במסגרת "סיור בעקבות לוחמים" מטעם אגף החינוך – מדור בתי הספר בצפת, חיכה ב"תחנת בית עבו" לקבוצת משתתפי הסיור, תלמידי כיתות ה-ו מבתי הספר היסודיים "נועם" ו"בירב", בליווי המדריכות חירות טסרה והילה יוגב והמחנכת חגית ביג'אווי. והנה רשמיו:
71 שנים אחרי : עצמאים אך לא משוחררים
מאת רפאל (רפי) פינקלשטיין לבית עבו
אמש הלכתי לישון לקול האזעקות שנשמעו מ"הסבב האחרון" בדרום, זאת בידיעה שעם שחר עלי לנסוע לצפת, לספר לתלמידי בתי הספר היסודיים בעיר על תרומתה של משפחתי, משפחת עבו לעיר צפת מאז שהשתקעו בה בשנת 1817. הפכתי בראשי את הפרטים על תרומתו ההירואית של סבי, רפאל עבו, ועל חלקם של בני משפחתי לאורך השנים בשמירה על עצמאות המיעוט היהודי שחי בה, עד לשחרורה בשנת 1948. כשהתעוררתי עם בוקר והפעלתי את מכשיר הרדיו התבשרתי, יחד עם כל המאזינים, בשעה 07:00, שהחמאס הכריז על הפסקת אש ובעקבות כך, פיקוד העורף הסיר את כל המגבלות שעליהן הוא הכריז באזור הדרום ושגרת החיים שוב חוזרת לשרור בכל מחוזותינו. מעל גלי האתר חזרה ונשמעה הביקורת על כך שלמעשה החמאס מכתיב לנו את האג'נדה, על פי רצונותיו וצרכיו ואנחנו רק ניצבים, כאלה שעונים על "שקט- בשקט".
אני פוגש את הנוער הצפתי בכיכר עבו, בחזית בית עבו בעיר העתיקה. שם אני מספר להם על ההיסטוריה של העיר והמשפחה, עוד מהימים שלפני הציונות, על מאורעות שהתרחשו עשרות שנים לפני שהרצל בכלל נולד. אני מספר להם על הטורקים ששלטו בארץ, על הקשיים שהם הערימו על המיעוט היהודי שחי פה, על תושייתם של אבות המשפחה שדאגו לקבל מהממשל הצרפתי את תפקיד הקונסול הצרפתי באזור ולא, הם לא השתמשו בתואר שקבלו כדי להחנות את רכבם על המדרכה בחזית בניין משרדים מפואר, אלא השתמשו בו כדי לפתוח את שערי ביתם ולהפוך אותו למבצר בעבור יהודים ולא יהודים שהסתבכו עם הממשל הטורקי.
אני מספר על גאולת האדמות, על הצלת משמר הירדן, על חלקם בשיקום העיר לאחר הרעש הגדול (רעידת האדמה) של שנת 1837, על ספר התורה שקבלו כאות תודה מהקהילה ועל מסורת ל"ג בעומר, שנמשכת ברציפות כבר 6 8 1 שנים! הטורקים הלכו והבריטים באו, דבר שלא ממש שיפר את חיי היהודים בארץ. צפת של אותם הימים הייתה עיר מעורבת – ערבים ויהודים. כבר אז ובטח מתמיד, החיבור הזה לא היה מוצלח במיוחד. שכן כבר אז הם לא רצו אותנו פה ועשו ככל שעלה בידם להרחיק אותנו מפה.
ההיסטוריה מלאה בפרעות של ערבים ביהודים פרעות לצד חיי שכנות.
וכאן זה הכה בי…!
פתאום התחלתי להקשיב לעצמי ושמעתי איך אני מספר על היחסים שהיו בין היהודים לערבים בעיר, על כך שלמעשה זאת מעולם לא הייתה שכנות טובה ושתמיד הם אלו שקבעו את האג'נדה. הקולות שנשמעו בוקעים בבוקר ממכשיר הרדיו, אלו שטענו בדיוק את אותו הדבר לגבי "הסבב האחרון" בדרום הדהדו בראשי.
אז מה בעצם השתנה פה? כאז כן היום : כשרע להם, רע לנו וכשטוב להם, יותר טוב לנו. ואנחנו, שמאז ומעולם כל מה שרצינו זה שקט, מוצאים את עצמנו שוב ושוב רוקדים לפי החליל שלהם. זה היה יותר מסמלי שערב יום שחרור צפת הלכתי לישון לקול האזעקות ובבוקר קמתי להפסקת אש. זו למעשה השגרה שבה אנו חיים פה כבר זמן ארוך כל כך.
ההכרה הזאת רק חיזקה אצלי את חשיבותו של היום הזה ואת הזכות שניתנה לילדי צפת, לשמוע את סיפורי הגבורה שהביאו לשחרור העיר, להכיר את ההיסטוריה, ולהבין את ההווה – כדי לדעת לעצב את העתיד.
מסתבר שכדברי יצחק שמיר ז"ל:
"הערבים אותם ערבים, והים אותו הים"
גם בשנה ה-71 לעצמאותנו, אנחנו עדיין חיים על חרבנו.
והעתיד?!
נמשיך לחלום ולהאמין ולא נאבד את התקווה.
גם היום, אנו זקוקים לעוז, לגבורה ולתושייה של גיבורי תש"ח, שבזכותם אנחנו פה!
מאיר המאירי לוחם תש"ח יו"ר עמותת ותיקי צפת במסגרת סיפורי לוחמים, ראש העיר מר שוקי אוחנה בסיבוב בין התחנות
רפאל פינקלשטיין, נכדו של רפאל עבו מפקד משמר העם, מדריך על עמדת בית עבו ביום שחרור צפת, 70 למדינה.
יום שחרור צפת נחוג בצל אירועי "קום המדינה" והוא יום חגה של העיר בעת החדשה, וזאת למרות שלעיר היסטוריה ארוכה פי חמישים לפחות.
לא ניתן להתייחס לנטישת הרוב הערבי את צפת, כאל 'נס' מובן מאליו. כל המכיר את ההיסטוריה שקדמה לאירועי 1948, יודע שהיא היתה רצופה באירועים רבים שהביאו לכך שתושביה הערביים של העיר בחרו לעזוב אותה. שבעיר היה גרעין יהודי עיקש, גאה ובעל תושייה, שסירב להשלים עם המודל של היהודי הנשלט, או הנרדף.
גרעין ותיק זה, היה אחראי לא רק על מעשי הגבורה והלחימה העיקשת, אלא גם על שינוי הסטטוס-קוו בין היהודים לערבים, למרות המגבלות שהציבו השלטונות השונים, הטורקים והאנגלים, כל משטר בזמנו.
מתוך נקודת מוצא זו, הגעתי גם השנה לעיר הולדתי צפת ביום שחרורה, כדי לפגוש את בני הנוער בעמדת בית עבו, בית אבותיי, ולהציג בפניהם את מורשת הקרב הצפתית. להעביר את המסר שלא רק הלחימה ההרואית הביאה לשחרור העיר. שרוח האחדות וה-"לא עוד!" ששרתה על תושבי העיר והנהגתה, היתה פרי תהליך ארוך ומתמשך, יצירתי ומתוחכם שהביא לתוצאה המבורכת של שחרור העיר.
ביום הזה, טיילו התלמידים בין העמדות השונות, המהוות נקודות ציון במלחמה על שחרור העיר, ושמעו סיפורי גבורה מפי הלוחמים עצמם, מפי צאצאיהם, או נציגיהם. אין ספק שאלו הם סיפורים מרגשים, שמציגים את גבורת הלוחמים ואת רוח הקודש והקרב ששרתה עליהם.
התלמידים אשר זכו להגיע לבית עבו, זכו לשמוע גם על ההיסטוריה של העיר שקדמה למלחמת השחרור ולהתוודע לאופן שבו למדו תושבי העיר להגן על עצמם ולהעביר מסר לשכניהם הערבים שמצפת הם לא יזוזו. התלמידים שהגיעו לבית עבו, שמעו מפי, ובסיוע של בת השירות עמית בר, על חלקה של משפחת עבו בהיסטוריה של העיר מאז הגעתה בשנת 1817 ועד פעולותיו של סבי, רפאל עבו, שהיה ממנהיגי הקהילה והקדיש את חייו לענייניה הביטחוניים של העיר. לאחר מאורעות הדמים בתרפ"ט, הגיע סבי למסקנה שהיהודים חייבים להגן על עצמם בנשק חם, והצליח ממש תחת עינם הפקוחה של השלטונות – לאמן את תושבי העיר במסווה של "אימונים באגודת הציידים" ולהכין אותם ליום פקודה!
תלמידי צפת בהדרכה בבית עבו.
אין ספק שהעולם מאוד השתנה ב-70 השנים שחלפו מאז שוחררה העיר. אך למרות השינויים הרבים שחלו בסביבה, ילדי צפת, אינם שונים בהרבה מהילדים שהיו אז, בימים ההם ובימים שקדמו להם. בכל מקום בעולם אוהבים ילדים אוהבים לשמוע סיפורי גבורה להרגיש את השייכות לסיפורים אלו, הבונים בהם גאווה וזהות עצמית. הישיבה על המדרגות בחזית בית עבו והסיור בין כותלי חצרו, החזירו את הילדים לפחות 70 שנים לאחור והמחישו להם את המשמעות של גבורה ותושייה יהודית, מהימים שהביטחון לא היה מובן מאליו כפי שהוא כיום.
ובנימה אישית – ניכר שאגף החינוך בעיר בראשותו של מר מוטי כהן, מכיר בחשיבותו של היום הזה, נערך מבעוד מועד לקראתו ועושה כל שביכולתו להצלחתו. אני מודה לגברת חגית בוכניק על שנרתמה במלוא הכוח להצלחתו של היום ולמר מאיר המאירי, יו"ר עמותת ותיקי צפת שיזם את החיבור לבית עבו – יישר כוח!
כולנו תקווה שהביקור והסיפור יחזקו את הקשר של דור העתיד לעיר ובזכות המפעל המבורך הזה, ימשיכו בני העיר לשאת את מוצאם בגאווה.
רפי פינקלשטיין נושא דברים ביום שחרור צפת 2017 בשם משפחת עבו
כבוד ראש העיר, מר אילן שוחט,
כבוד הרב הראשי לצפת, הרב שמואל אליהו
יו"ר עמותת ותיקי צפת, מר מאיר המאירי.
אורחים יקרים.
אנחנו מציינים היום 69 שנים לשחרור צפת. כאשר למעשה לעיר הזאת יש היסטוריה בת מאות שנים. לא ניתן להתיחס לשחרור העיר בלי להתיחס לאלו שישבו בה הרבה לפני הימים של קום המדינה. הערב הזה הוא בסימן פועלה של משפחת עבו לדורותיה בכלל ורפאל עבו בפרט.
אני גאה לעמוד כאן כנציג משפחה זאת, אשר אהבת הארץ ואהבת האדם זורמות בעורקיה.
שאול טשרניחובסקי כתב: "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו".
נוף מולדתי, העיר הזאת, צפת, בנה של עצמונה ז"ל בת רפאל ז"ל, לבית עבו.
השנה אנו מציינים את השנה ה-200 להגעתה של משפחת עבו מאלג'יר לצפת, בשנת 1817.
בימים ההם היתה משפחת עבו, משפחה אמידה ועסקיה נפרשו על פני מדינות רבות ובזכות קשריה עם הממשל הצרפתי מונה ראש המשפחה, הרב שמואל עבו, להיות קונסול צרפת באזור.
שמואל עבו ניצל בחוכמה את מעמדו הכלכלי ואת מעמדו הדיפלומטי, על מנת לתמוך ולקדם את הישוב היהודי בימים ההם בארץ ישראל.
במסגרת זאת, הוא גאל אדמות בגליל ויישב עליהן משפחות יהודיות ותרם לבנייה ושימור של אתרי מורשת יהודית, כדוגמת קבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון.
לאחר רעידת האדמה שפקדה את צפת בשנת 1837, הוא סייע בבניה מחודשת של העיר ושיקם את הריסות בית הכנסת הספרדי של האר"י.
גם בניו ובדורות שאחריו, המשיכו את דרכו ואת דרך המשפחה ופרסו מטריית הגנה על הישוב היהודי בגליל, בתקופה שלפני קום המדינה וסיפורים רבים שזורים לאורך התקופה, על האופן שבו הגנו בני משפחת עבו על תושבי הגליל, מפני רדיפות הטורקים והאנגלים.
במשך שנים רבות שימש בית עבו, שמעל שערו התנוסס דגל צרפת, מקלט לרבים, לא רק ליהודים, מפני התנכלויות השלטונות.
כהוקרת תודה למשפחת עבו, העניקה לה הקהילה היהודית בצפת, ספר תורה מעוטר. ספר זה יוצא בערב ל"ג בתהלוכה מסורתית, מבית משפחת עבו בצפת, לקבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון. השנה תהיה זאת השנה ה-184 ברציפות בה מתקיים הטקס. הגעת ספר התורה של משפחת עבו למירון, מהווה, עד היום, את האות לתחילת חגיגות ל"ג בעומר.
זוהי מסורת ייחודית בארץ ואולי בעולם כולו, שמתקיימת לאורך זמן כה רב. והיא מקור לגאווה ולרציפות הישוב היהודי בארץ ישראל וחלק בלתי נפרד מההווי של העיר צפת.
רפאל עבו, נולד בצפת בשנת 1900, דור רביעי לשושלת בית עבו ולמסורת מובילי הוצאת ספר התורה מבית עבו בצפת למירון בערב ל"ג בעומר.
רפאל הקדיש את עיקר זמנו לענייניה הביטחוניים של הקהילה היהודית בעירו והיה דמות הירואית בצפת, פטריוט ציוני גאה שהקדיש את חייו לארץ ישראל ולמדינה וזכה לכבוד ולהערצה מיהודים וערבים כאחד.
הוא נמנה עם ראשוני השוטרים העבריים, סיים בהצטיינות בית ספר לקצינים בביירות, ייסד את סניף מכבי בצפת ובו אימן צעירים לשורות ההגנה, הקים את "התאחדות הנוער למען צפת" והתעמת עם מדיניות ההבלגה.
כלקח ממאורעות תרפ"ט, בהן הוא לקח חלק בפעולות החילוץ וההצלה, ייסד מיד לאחר מכן, את "אגודת הציידים העבריים", מסווה יצירתי של פעילות ספורט וציד, לצורך אימון יהודים לשימוש בנשק חם.
לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, הוא התמנה למפקד "משמר העם" וניהל אותו עד תום מלחמת השחרור.
עם קום המדינה פיקד על הג"א בחבל צפת וניהל את סניף משרד האוצר וסניף משרד המיעוטים בצפת.
סבי נפטר בצפת בכ"ד בשבט תשכ"ד (7 בפברואר 1964), אני לא זכיתי לראותו אבל בהלווייתו נכחו המונים מבני צפת, שבאו להוקיר לו תודה וכבוד אחרון.
הוא הותיר אחריו שני בנים: יוסף וצבי ובת אחת עצמונה. שלושה מתוך תשעת נכדיו נקראים על שמו.
בשמי ובשם משפחת עבו, אני רוצה להודות למארגני הארוע על שבחרו בשנה זו לקיים ארוע זה כהוקרה למשפחת עבו ולבנה רפאל וקורא לכולכם ולכל תושבי צפת להצטרף אלינו ולקחת חלק פעיל בטקס ובתהלוכה בערב ל"ג בעומר יום שישי 12/5 בשעה 11:00.
תודה רבה.
המקום: כיכר עבו. רפי פינקלשטיין, מבני הדור השישי של שושלת עבו, מספר לתלמידי צפת את סיפורי הגבורה של השושלת באירוע מיוחד לציון יום שחרור צפת 2017.
מדי שנה, בערב ל"ג בעומר, מכנס מאיר את חברי העמותה של ותיקי צפת ורותם אותם לסייע להצלחת ההילולה של חגיגות ל"ג בעומר בבית עבו בצפת ולתהלוכת ספר התורה המסורתית בחוצות העיר. הוא רואה בכך משימה קדושה להאדרת שמו של התנא הקדוש, רבי שמעון בר יוחאי, והוא עצמו צועד עם התהלוכה לכל אורך דרכה ומעודד את חבריו להרבות שמחה וללוות את ספר התורה בשירה ובמחולות עד לקבר הרשב"י במירון. מאיר יליד צפת (1931); דור חמישי למשפחת המאירי (מזרחי). נכה צה"ל, (נפצע בתש"ח בהגנה על צפת בתקופת המצור). בד בבד עם המשך דרכם של אבותיו בפיתוח מוצרי חלב וגבינה (מחלבת המאירי), לא זנח את התחום הציבורי, כשמטרתו, החזרת עטרתה של צפת ליושנה.
במסגרת פעילותו הברוכה סייע, בין היתר, לשיקום ותיקי צפת באזור "רימונים" ואכסן עשרות ילדים חסרי בית בבתים מוגנים, באמצעות ה"אגודה לקידום ילדים", שהקים ועמד בראשה.
שני נושאים עומדים בראש סדר פעילויותיו:
• שימור אתרי הלחימה בצפת בקרבות תש"ח;
• טיפוח מורשת ל"ג בעומר המסורתית של משפחת עבו.
כה לחי.
מאיר מיבר, מפקד צפת בעת המצור על צפת, משבח בספרו בצל המצודה את עוז רוחו של צבי עבו ז"ל (שהצליח לצאת חי מקרבות עקובי דם ברובע היהודי בצפת העתיקה, אך נהרג לאחר מכן), אז נער צעיר ונלהב, שרץ לעבר אש הערבים באחת ההתקפות הקשות על הרובע היהודי לא רחוק מבית עבו , והטיל רימוני יד בזה אחר זה "בחירוף נפש, כשהוא חושף עצמו מול האויב המסתער, וצועק – 'זה לא יהיה! הם לא יעברו!' ואכן הערבים נבלמו והרובע היהודי ניצל".
